לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dig Out Your Soul


פוטנציאל לא ממומש

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2013

כבר לא יום הולדת.


מישהו חכם אמר לי, 
שכולנו אוטיסטים בעולם הזה. אני חושבת שזה נכון. אולי אכתוב על זה שיר.

 

המוח שלי הוא שברי מילים ומשפטים וזכרונות,

לפעמים זה דוקר.

 

אני בת שמונה עשרה. תכננתי לבלות את יום הולדתי בצורה טובה יותר מזה, לצאת לגבעות עם שמלה ולעשן מתחת לעננים, לכבות את הפלאפון ולכתוב, לשים כתר כי סתם ולא להתייחס בכלל לעובדה שהיום יום הולדת. בסופו של דבר ישבתי על הספה, אכלתי שוקולדים מפראג וראיתי מכושפת. היה כיף.

 

גלים של עצב נוגסים לי בכפות הרגליים, בכל פעם מעזים להתקרב טיפה יותר. בקרוב יציפו את כולי וכשיגיע הגשם אתכסה בשמיכת עננים ולא אקום לעולם.

 

 

נכתב על ידי , 26/9/2013 16:16  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בן אדם, מה לך נרדם? (מחשבות על תשובה)


 

מעבר לפירוש השטחי, המקובל היום, של חזרה בתשובה- חזרה בתשובה זה עניין הרבה יותר עמוק מהשאלה אם לשים כיפה או לא, אם להתפלל בבוקר או לא. לחזור בתשובה פירושו לחזור אל עצמך, אל המקור, אל האמת. אל הגרעין הקשה שהוא אתה, לפני המסכות וההרגלים והפחדים, לפני הציפיות וההתמכרויות והחברים. לחזור בתשובה אמיתית, תשובה כנה, זה אחד הדברים הקשים ביותר שקיימים. זה לשנות שנים של מסכות ולחזור להיות אתה, כמו שאמר אלון מזרחי- שינוי של 360 מעלות.  בכל פעם זה הכרחי. זה קשה וזה מפחיד וזה נורא, אבל אין ברירה אחרת. לב האדם טוב מיסודו, ואני באמת מאמינה בזה. במקור שלו, האדם הוא טוב והוא שואף לטוב, האדם נוצר כדי להביא טוב לעולם. אף פעם לא מאוחר מדי לתקן. 

 

לא במקרה סוכות נמצא בחודש תשרי, סמוך לימים הנוראים- ראש השנה ויום כיפור. בימים הללו, המפחידים, הנוראיים (לא במקרה הם נקראים כך) האדם יושב ועושה עם עצמו חשבון נפש ממשי. איפה הוא צדק ואיפה הוא טעה, בפני מי הוא צריך להתנצל, איפה הוא נמצא ביחס לאדם שהוא היה רוצה להיות. הימים האלה מלווים בכאב, ובחרטה, ובכעס על עצמך, ולפעמים אכזבה. ובפחד. ותחושת כישלון. ורעב (במקרה של יום כיפור). חזרה בתשובה שמלווה בכאב ובייסורים, מי יותר ומי פחות.

ואז מגיע סוכות. ובסוכות מצווים עלייך לשמוח. "ושמחת בחגך והיית אך שמח". תשמח בהכל. תשמח באסמים המלאים בתבואה שבדיוק אספת, תשמח במבנה הרעוע שעכשיו הוא ביתך, תשמח באורחים היקרים שכיבדו אותך בנוכחותם גם אם זה דורש שעות של עבודה במטבח, תשמח בלילות מלאי הזבובים בסוכה כשהשכנים מולך עושים מסיבות מוטרפות ומשמיעים מוזיקה מזרחית ב2 בלילה. תשמח עם הכל, תשמח כי אין ברירה. תשמח בטוב וברע, תשמח מעצמך, תשמח בשביל עצמך. תשמח, כי זאת מצווה. תשמח, כי יש על מה. תשמח על השטחיות והחומריות, של לפתוח את דלת המחסן ולראות את שלל התבואה שתאכיל אותך בחורף (או במקרה שלנו, את שלל המאכלים הטעימים שאמא הכינה לחג ותאכל את השאריות שלהם גם שבוע אח"כ...) תשמח ביין טוב, באוכל טוב, בשיר טוב. תשמח בשמחה של לימוד התורה. תשמח מהדברים שכל כך פשוט להתעלם מהם, כמו לולב או אתרוג- שפתאום הופכים למרכז העניינים. תשמח על עם ישראל, תשמח על העולם, על האחדות, על לראות את היפה בשונה. את היפה בקשה ובמסובך. תשמח ברוחניות, בסוכה הרעועה שנדמה שהולכת להתפרק בכל רגע ולא משאירה לך ברירה אלא לסמוך על משהו גדול יותר ממך. תסמך בלילות מלאים הכוכבים, בטבע שמקיף אותך, בתחושת היופי. תשמח, פשוט תשמח.

 

ואולי אנחנו צריכים את השמחה הזאת, דווקא עכשיו. כי אי אפשר לחזור לתשובה מפחד. אי אפשר לעשות שום דבר מפחד בלבד, או מצער בלבד. אנחנו חייבים לפעול כפי שאנחנו פועלים, בכל מצב ובכל דרך, מתוך אמונה אמיתית, אהבה אמיתית, שמחה אמיתית שנובעת מהלב. אנחנו חייבים להנות מהדברים המציקים בדרך, לעשות אותם כי אנחנו רוצים לעשות אותם ולא מכורח. אני תמיד אומרת שהדבר הכי חשוב בכל דבר שאתם עושים- בין אם זה להדריך קבוצה, לנהל אירוע, לעבוד, ללמוד, לתקשר עם אנשים- הוא שתהנו בדרך, אחרת שום דבר לא חשוב ושום דבר לא משנה. כשאתם עושים דברים מתוך תחושת שליחות, אמונה אמיתית, שמחה ואהבה- התוצאות ניכרות לעין, ולא רק שזה הופך להיות להרבה יותר משמח- הדרך הופכת להיות פשוטה יותר, והשינוי שאתם מבקשים לעורר משמעותי יותר.

תפעלו מאהבה, תייצרו אהבה, תנו אהבה, תקבלו אהבה.

 

 

(מושפעת קשות מהרב קוק, אז...כן.) 

 

נכתב על ידי , 21/9/2013 00:03  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזמור לחמש אצבעות.


היא קופאת

באמצע התנועה

למעגל אין המשך, אין סוף, אין התחלה. 

 

היא תמיד על הסף, על הכמעט, 

לא מרשה לגופה

לפגוע בקרקע.

לא מרשה לעצמה להפיל

את החומות.

 

ולו רק יכולתי

בחמש אצבעות

נעות בקלילות, 

שולחות חלקיקי אהבה

לו רק יכולתי להעביר במגע

חום ותום, ויופי, ושלווה

 

חמש אצבעות לא מספיקות

כדי להגיד לך שאולי

כמעט זה לא מספיק. 

 

 

 

(שלום, אני טל ואני כותבת שירים לכלבה שלי.) 

נכתב על ידי , 6/9/2013 13:51  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

57,204
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוספת מילים. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוספת מילים. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)