כולם מסכמים וגם לי מתחשק. פתאום קלטתי איזה מהפך עברו חיי בשנים האחרונות ונדהמתי. עזבתי מקום עבודה בטוח ויציב, שברתי רגל, לקיתי במחלה כרונית, עוגי נעשה נכה, לילי עזבה את הבית, צץרץ חייל קרבי.
הייתי אישה פעילה, נמרצת ובריאה ותוך כמה שנים נעשיתי פנסיונרית מובטלת למחצה וכמעט נכה, ואם לא די בזה אני מגדלת פתאום שני כלבים אחרי שכל חיי הייתי בטוחה שאני בעצם אוהבת רק חתולים.
כבר שנה שאני סובלת מכאבי גב תחתון שלפעמים מחמירים מאוד, ולפעמים מרפים, ודי ממררים את חיי, אבל אני לא מוותרת. ממשיכה לטייל כל יום עם הכלבים, לתפקד כעקרת בית ואפילו עושה פילטיס.
לאט לאט אני משלימה עם המציאות - אני כבר לא אמצא יותר עבודה, אני כבר לא אצליח להתרוצץ על הרגלים יום שלם, אני כבר לא אהיה צעירה יותר, וכנראה שגם לא רזה, אבל החיים מזמנים פיצויים ושמחות גם לאנשים בגילי - כיום אני מרגישה שאני מתרגשת ונלחצת הרבה פחות, מתמודדת טוב יותר עם בעיות, ומאז המחאה של הקיץ שעבר אני מתעניינת הרבה יותר במה שקורה סביבי בארץ ובעולם, עוקבת בסקרנות אחרי החדשות, ומצפה בקוצר רוח לבאות, ולמרות שאני חייבת משקפיים אני גם ממשיכה לצלם ופה ושם גם מצליחה לתפוס תמונה מוצלחת.

זריחה