עשר דברות זה קצת גדול עלי אבל אחרי כמה שנים בבלוגיה אספתי כמה תובנות ואשמח לחלוק אותן עם הציבור.
נתחיל בעיצוב - כתב גדול וקריא, רקע בהיר כתב כהה, או הפוך, העיקר שלא נצטרך להוציא את העיניים כדי לגלות מה כתבת.
רווחים, חשוב מאוד מאוד. רווחים בין השורות ובין הפסקאות. כדאי מאוד, לפחות בהתחלה, לכתוב פוסט בוורד, לעבור עליו ולתקן שגיאות כתיב ופיסוק ואז להעביר לבלוג. לא נעים להשקיע שעות בכתיבה ואחר כך לגלות שבגלל תקלה הכל נעלם בתהום הוירטואלית.
תמונות זה יפה מאוד אבל אל תתנו להן להשתלט על הבלוג ולבלוע הכל. רקעים מטורפים עם תמונות מהבהבות ומרצדות טובות רק לגרימת התקף אפילפסיה לקוראים.
תכתבו ברור! אוסף של הרהורים נוגים שאי אפשר להבין מהם מי ומה ולמה זה מעצבן ומשעמם. רצוי לכתוב מי אתם, איפה אתם או לפחות לאן אתם רוצים להגיע, שנדע עם מי יש לנו עסק.
רוצים שיגיבו לכם? תגיבו גם כן. רצוי שלתגובה יהיה קשר לפוסט, להגיב בלי לקרוא קודם זה מעליב וטיפשי.
הגיבו לכם? תענו! אפשר אפילו רק ברגשון אם אין לכם מה להגיד, אבל תנו סימן ששמתם לב שהגיבו וזה משמח אתכם.
תלמדו לשרשר, אחרת לא ידעו שהגבתם לתגובה.
והכי חשוב - אל תנסו לעשות רושם על אף אחד, תכתבו טבעי, על עצמכם או על מה שמעניין אתכם וגורם לכם התרגשות. מה שבא מהלב נכנס ללב, ואל תתייאשו אם ייקח כמה שבועות או חודשים עד שתאספו לכם קוראים נאמנים. כמו בדיאטה, בלימודים, באהבה או בכל דבר אחר בחיים, חשוב מאוד להתמיד!
בהצלחה 