הכל דבש

בשבוע שעבר, לא זוכרת באיזה יום בדיוק, שלישי או אולי רביעי נתפס לי הגב ומאז חיי אינם חיים.

כבר סבלתי מכאבי גב בעבר אבל דבר כזה...

בלעתי כדורים ושתיתי אופטלגין ואפילו קיבלתי זריקת וולטרן, כלום לא עוזר

עכשיו אני מנסה את הארקוקסיה, תרופת הפלא שלא ממש עוזרת לי.

הבוקר זחלתי על ארבע כמו תינוק כדי להגיע לשירותים, ההרגשה היא שמישהו תקע לי מסמר בעצם הזנב ואני מפרפרת עליו מרוב כאב ולא מסוגלת לעשות שום דבר.

המדריכה לפלדנקרייז אומרת שצריך לחכות בסבלנות, להרפות ולתת לכאב להירגע לבד. היא בכלל בעד השיטה של להרפות ולא להתאמץ, אולי ככה אלוהימה מנסה ללמד אותי את הלקח הקשה הזה?