לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכל דבש


החיים המתוקים שלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2016

עבדים היינו לסמרטפון


אתמול אחרי הצהריים, בערב ערב חג הפסח הסמרטפון היקר והדנדש שלי שבק פתאום חיים לכל חי.


אחרי בירור נואש בגוגל הבנתי שזה קורה לפעמים לאל. ג'י. בעיקר לחדשים כמו שלי. לוח האם או משהו כזה מת פתאום ואין ברירה אלא לרוץ ליבואן ולדרוש שיתקנו או יחליפו או לפחות יתנו משהו חלופי.


במקום להתכונן לפסח ולאפות עוגה ולקנות מתנה לחמותי שאנחנו שוב עושים אצלה את החג התרוצצתי במעבדות תיקון ורבתי עם כל מיני שלא הבינו שאני לא יכולה, פשוט לא מסוגלת בשום פנים ואופן להמתין עד אחרי החג כדי להתחבר שוב לעולם המודרני ושאין לי זמן להתרוצץ פה ושם עד שאמצא מישהו שיסכים לממש את האחריות ולתקן או להחליף או לפחות לתת מכשיר חלופי.


הבעיה שדווקא ביום שישי זה מעט מאוד אנשים עבדו ואלה שכן הופיעו לעבודה עשו זאת בחוסר רצון ובחמיצות רבה וכולם ציפו ממני לחכות עד אחרי החגים וממש לא הבינו למה זה לא בסדר להניח לי לנסוע מפה לשם מעפולה לקריות ומשם לחיפה או אפילו לנהריה כדי לתקן תקלה שהיא לחלוטין לא באשמתי. כשהמכשיר היקר מאוד הזה נקנה שילמתי עליו מיד ובלי עיכובים ותירוצים, למה כשאני זקוקה לשירות אני צריכה לשמוע סיפורים ומעשיות ולהתחנן שלפחות יתנו לי משהו במקום כי אחרת אני פשוט מנותקת?


אין לי תשובה לקושיה הזו ואני באמת לא יודעת איך חייתי שנים כה רבות בלי טלפון נייד והצלחתי לשרוד אפילו בלי אינטרנט, עובדה שאני וכל שאר העולם הצלחנו אבל כיום אנחנו לא יכולים. אנחנו עבדים לסמרטפונים שלנו ובלעדיהם חיינו אינם חיים.


אוף


ולסיכום רק נשאר לי להזהיר את כל מי שמתלבט איזה מכשיר לקנות שיתרחק מאל. ג'י. מכשיר שידוע שעלול למות פתאום בלי שום סיבה לא שווה לדעתי אפילו עשירית ממה שהוא עלה, והוא עלה המון.

נכתב על ידי , 22/4/2016 16:32  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-17/5/2016 11:34
 



עשיתי זאת





יש לנו שתי מכוניות. אחת זו ניסן ישנה שקיבלתי מהורי ואני נוהגת בה כבר כמה שנים ומרגישה די נוח בתוכה והשנייה דומה מאוד למרצדס ויטו שבתמונה. מכונית גדולה מאוד, בעצם ואן שג'ינג'י הסב לצרכיו ככה שאפשר יהיה להסיע בה כוורות בלי שהנהג יפחד לקבל עקיצה מהמטען שלו.
עד עכשיו רק לו היה ביטוח על המכונית הזו ומעולם לא עלה בדעתי לנסות לנהוג בטנק הזה שדי הפחיד אותי אבל אחרי הבעיות עם הניתוחים וכל זה הוא הגדיל את הביטוח לכל נהג כדי שגם אחרים יוכלו לנהוג. למרות שכבר יכולתי המשכתי לפחד מהמכונית הזו ונמנעתי מלנהוג בה עד שבשבת נוצר מצב שהייתי פשוט חייבת. לילי באה לבקר ולקחה את המכונית הקטנה שלי ולמרות שג'ינג'י הציע שהוא בכל זאת ינהג למרות שהראיה שלו עוד לא ממש טובה החלטתי שהגיע הזמן לעלות עוד שלב ביכולות שלי והתיישבתי על כיסא הנהג. לא עשיתי אף תאונה והגעתי בשלום וגם בחזרה אבל זה היה קצת מפחיד וחייב הסתגלות כי לנהוג במפלצת כזו זה דבר אחר לגמרי מאשר לנהוג ברכב פרטי צנוע אבל עשיתי זאת ונשארתי בחיים לספר סבבי
נכתב על ידי , 17/4/2016 06:27  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Shawshank Redemption ב-22/4/2016 07:09
 



יום בבית חולים


עוד במוצאי שבת כשחמותי התלוננה שרע לה והיא רוצה ללכת לבית חולים שוב החליט הג'ינג'י להפיל את התיק הזה עלי. להגיד שלא התלהבתי זה יהיה לשון המעטה, אני שונאת בתי חולים ושונאת בירוקרטיה של בתי חולים וכל העסק ממש לא מצא חן בעיני אבל הוא טען שהוא חייב ללכת לטפל בכוורות שלו ושכבר הזמין את העובד ששכר ואין לי ברירה. 

הוא גם ביקש ממני לטפל בנושא המעצבן של השגת תור לקולונוסקופיה וירטואלית שאם אתה חבר בקופת חולים כללית אתה יכול לעשות רק בבית חולים כרמל. וחוץ מזה היא גם איבדה את ההפניה לבית החולים שנתן לה הרופא וצריך ללכת שוב לרופא המשפחה שלה ולהשיג עוד הפניה... דרך מאוד לא נעימה לפתוח בה שבוע. חרקתי שיניים אבל להפתעתי הצלחתי לא רע בכל המשימות, ואחרי שהפעלנו לחץ גדול על בית חולים כרמל השגנו לה תור כבר ליום חמישי ואז עלה במוחי רעיון מזהיר, למה שהיא לא תתאשפז בבית חולים כרמל? ככה לא נאלץ לטלטל אותה מבית חולים אחד לשני ואולי שם הם יצליחו להבין למה היא מאבדת המוגלובין בקצב רצחני כזה?

רופא המשפחה שלה התלהב מאוד מהרעיון ותמך בו בכל לב וחבר שלנו שגם עובד בכוורות עם ג'ינג'י והצטרף לנסיעה לנהריה התנדב להסיע אותי ואת חמותי לבית חולים כרמל, ואחרי שהוריד אותנו שם נסע חזרה לנהריה לעבוד עם ג'ינג'י והעובד שלו בדבורים.

נשארתי לבד, רק אני וחמותי כדי להתמודד עם המיון העמוס והלחוץ של בית חולים כרמל. למרות הקשקושים של סמוטריץ ורעייתו ראיתי צוות מעורב של יהודים וערבים שעבדו יחד בהרמוניה ובחריצות והיו עמוסים מעל לראש בחולים. כולנו נשארו רגועים וסבלו בשתיקה את העומס ושעות ההמתנה הארוכות והקשות ואחרי טלטולים ונדודים וצפייה ממושכת להחלטת הרופאים הצלחתי לאשפז אותה בפנימית ב'.

חזרתי באוטובוס כמעט בשבע בערב אחרי שהייתי בבית החולים מהבוקר. הייתי די מותשת וגם דאגתי מאוד לכלבים שנשארו לבד בחצר כל היום. מזל שאבא שלי נסע אחרי הצהרים לבקר אותם, לתת להם אוכל ולחדש להם את מלאי המים. לוקה סירבה לאכול עד שחזרתי אבל הם עמדו יפה בפרידה הממושכת ולא התלוננו יותר מידי על החמצת טיול אחרי הצהריים.

מחר ג'ינג'י יסע לבקר אותה בבית החולים ואחר כך כבר נראה. אני רק מקווה שיגלו מה יש לה ושהיא תבריא סוף סוף.

נכתב על ידי , 10/4/2016 20:46  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-21/5/2016 19:12
 



שחרן יהודה


רק הבוקר עלה בדעתי שמזמן לא כתבתי בבלוג. לא התחשק לי לכתוב כי לא קרה לי שום דבר מעניין במיוחד. אני עדיין נוהגת יותר מידי כי בעלי עוד לא רואה מספיק טוב. חמותי סובלת עדיין מכל מיני בעיות בריאות וצריך להסיע אותה לכל מיני בדיקות ורק אתמול התרוצצתי עם המכונית יום שלם וזה היה מבאס ומעייף ולא התחשק לי לכתוב על זה.

סגרתי את המחשב, והלכתי עם הכלבים לטיול. בדרך חזרה ישבתי על אבן לנוח קצת ופתאום הרגשתי עקיצה כואבת נורא בתחת. קפצתי ממקומי, שפשפתי בדקתי, כאב נורא.

הסתכלתי סביב וגיליתי את המכוער הזה שכנראה עקץ אותי. דבר ראשון צילמתי אותו ואחר כך בדקתי בגוגל וגיליתי שזה שחרן יהודה.

העקיצה לא ארסית אבל נורא נורא כואבת סיפרה לי ויקפידיה. את מספרתי לי? זה כואב בטירוף.

הלכתי הביתה, קיררתי את מקום העקיצה והתנחמתי בזה שלפחות יש לי על מה לכתוב.


נכתב על ידי , 7/4/2016 15:51  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-21/5/2016 19:10
 





Avatarכינוי: 

בת: 68

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
107,847
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*צופה מהצד* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *צופה מהצד* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)