פרק שני,

קריאה מהנה

...............................................

"

אבל זה שתיהיה לי בעיה עם יוני..זה היה פחות ברור. שתיתי את המים ושיחקתי עם הכוס החד פעמית בין הידיים, היא הרכינה עלי את ראשה ונזכרתי מה היה כשישבנו על החול. "אני כל כך מצטערת.." היא אמרה והרימה את ראשה אלי, "זה בסדר אני מבין שיוני דואג לך.." הסתכלתי לה על השפתיים וכל כך רציתי לנשק אותן שוב, רק עוד פעם אחת להרגיש את המגע שלה.    "דואג?!" היא קמה בעצבים ונעמדה מולי, "אם הוא היה דואג.. הוא היה מתערב רק אם מישהו פוגע בי באמת, הוא יותר מדי נכנס לי לחיים האישיים!!" היא התעצבנה, "בסדר שנאל, צודקת, בואי" שנאל התיישבה לידי ועטפתי אותה עם ידי ושתינו ישבנו מכוסים במגבת. הרגשתי איך היד השניה שלה עוטפת מאחור את גבי בעדינות הגלי חום האלה מכל נגיעה שלה פשוט הטריפו אותי, יד קטנה שהעבירה בי כל כך הרבה צמרמורת מהמחשבה שזאת היא והכוס נשמטה מידי. "מזל שזאת כוס חד פעמית" היא גיכחה וחיבקה אותי מהצד , "תראה לי את היד" היא הסתכלה על הכתף שלי,

סיבבתי את כתפי אליה והרמתי מעט את הקשר, "אח.."היא כיווצה את פניה וחיבקה אותי "זה כבר לא כואב" הוספתי במהירות וחייכתי אליה,

למרות שבתכלס הרגשתי שמישהו חופר לי בכתף עם מסמר. קובי התקרב אלינו מזיע ומנופף עם ידיו לדברים שאף פעם לא הבנתי "ליאור בוא רגע" קמתי אחריו והתרחקנו משנאל,

התקרבנו אל יוני ששכב על החול, "תקפל את כולם ושהכל יקרה בשקט" התכופפנו שוב לבדוק את הדופק שלו הלב שלו פעם באיטיות זה מה שהבנתי,

כל השאר קובי סיכם, שהרצף פעימות שלו בדקה לא תקין. התחלנו לקפל את כולם, שנאל רצה אליי מבוהלת "מה קרה ליוני?!" היא התכופפה אליו והזיזה את גופו לכל הכיוונים,

"כלום, שנאל, בואי" משכתי אותה ממנו והתחלנו להזיז את כולם, לאט לאט כולם התחילו ללכת ונשארנו רק אני, שנאל וקובי. ויוני.. שלא כל כך היה איתנו,

"למה זזים כל כך מהר? יוני התעלף?" שנאל התקרבה אליו. קובי לחץ ליוני שתי לחיצות על החזה ובדק אם הוא נושם שוב, "אני לא מצליח להעיר אותו אבל יש לו דופק" קובי התחיל שוב להזיע, שנאל התחילה לבכות ונערה את יוני "יוני!יוני!!תענה לי!!!" היא צרחה, קובי התקשר להורים שלו וחיבקתי את שנאל,

"הוא רק איבד הכרה מהאלכוהול" ניסיתי לחייך אליה, היא חיבקה אותי חזק ובכתה על כתפי, והגוף שלי התחיל לרעוד. "תתקשר לאמבולנס" זרקתי עליו את הפלאפון שלי,

"ומה עם החשבון של האמבולנס? ההורים שלהם לא צריכים לדעת מה קרה, נכון שנאל?" הוא ליטף את ראשה. התלבשנו וקיפלנו הכל לתיקים וחכינו להם, "שנאל יש לך בתיק את החולצה של יוני? אני לא מוצא אותה הוא לא יכול להשאר ככה.."

 שנאל חיטטה בתיק והוציאה את הגופיה של יוני. "זה לא ממש יחמם אותו..שימי לו את החולצה "קובי תפס אותו מהגב למצב ישיבה ושנאל ניסתה לשים ליוני את הגופיה,

"אתם זוג?" קובי גיחך והדליק סיגריה, שתקתי והסתכלתי על שנאל, "למה זוג?" היא צחקה,

"התחבקתם, התנשקתם בהתלהבות, ישבתם הרבה ביחד נראה לי אתם מפתחים משהו" קובי קרץ ולקח שאיפה מהסיגריה,

ולי הלב פעם בקצב מטריף. אבא של קובי הגיע ושנאל שוב התחילה לבכות, קובי קם מהחול וזרק את הסיגריה למים "חבר שתה קצת והתעלף אני צריך שתקפיץ אותנו למיון" קובי אמר במהירות ואביו הרים את יוני למכונית.

..................................................

אם פספסתם פרק או רוצים לקרוא שוב- כל פרק מלונקק ברשימות :)

תודה רבה על כל התגובות קוראים שלי