pandaemonium

רע לי,

רע לי ואסור לי לומר את זה.

כי לאחרים רע יותר.

אני אמור להיות עץ נטוע

סלע יציב ואיתן

אי של רוגע בסערה

אבל רע לי

אני מרגיש מורחק 

אני מרגיש בודד

אני מרגיש שאין לרגשות שלי כרגע מקום

ורע לי, חרא לי, אני מוקף בשחור וזהו כי את לא ממש רוצה להקיף אותי

ואם אני אתמקד בעצמי "אז אני לא נותן לך מקום"

ואם אני מנסה להסביר שאני לא אשם בהכול "אז אני קיצוני מידי ואין טעם להקשיב לי"

ואם אני מנסה להזדהות אז "אני לא מבין את הכאב שלך"

יש משהו שכן בסדר שארגיש?

יש משהו שכן מותר?

רע לי והיחיד שאני מרגיש בנוח לומר לו עד כמה

זה הבלוג הזה והחתול

אני רוצה לבכות, ולצרוח, ולהרגיש משהו

אבל אין לי כוח לזה.

לפעמים כשאני לא יכול יותר אני בודק מחירי שכירות 

אם אעבור אחיה בדוחק, בקושי ובעוני

אבל עדיין טוב להזכיר לעצמי שאני יכול

אמור להיות העלאה היום

נראה עם זה משמעותי