שיבולת שועל

in love

במקום בו אני גרה, קשה ללכת בעיר ולפגוש מישהו שעדיין לא ראית מעולם.

הכל יכול לקרות, כמובן, ומי אני שאפסול אפשרות כזו לפגישה גורלית עם הלא נודע.

אבל בינינו, כולם כבר מכירים את כולם, אם לא בשמות אז בפנים, ואם לא בפנים אז בשיער ובקול.

אולי אני פשוט לא יודעת איפה לחפש את האנשים הנכונים.

את הזן המסויים הזה, שאני לא רואה בשום מקום כאן.

אבל אני בטוחה שהוא קיים, איפושהו בעולם הזה.

אני לא יכולה לסבול שתיקות מביכות, למרות שאני ללא ספק הגורם המוחלט לכל שתיקה מביכה שאי פעם נכחתי בה. למה אנשים לא ממלאים חללים ריקים כשהם נקרים בדרכם?

הסיבות שלי מוצדקות, אם אין לך דבר חכם לומר, בלום את פיך פן יקוצץ שערך וייגזרו ימייך!

אינני אלא שפה מליצית.