לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שיבולת שועל


הלוואי שתלך במטע תפוחי האדמה שלך, ותדרוך על תפוח אדמה!

Avatarכינוי:  נקודת פיתול

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

I'm so...


in love

 

נכתב על ידי נקודת פיתול , 11/9/2009 22:24   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משיגענס.


אני שמחה ומאושרת וטובת לבב (?), ולא אכפת לי שתגחכו ותרימו גבה.

כי היי, טוב לי כאן, במקום החדש והלא מוכר הזה

ואני מקווה שמכאן רק ישתפר!

 

נכתב על ידי נקודת פיתול , 1/9/2009 15:32   בקטגוריות אופטימי, בית ספר, בלה בלה בלה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחוות הבטטות.


אנשים עם שיער כתום זה דבר מקסים.

כמה חבל שלא נולדתי באירלנד בצל חמנייה.

יש לי בראש ריח תפוזים, למרות שזו בכלל לא העונה.

שורפות לי העיניים, וכואב לי הראש ואני עייפה ורעבה ובאופן כללי אין לי שום סיבה בעולם להיות מאושרת כרגע, אבל באופן מפתיע אני כן.

שמחה, חיובית, אנרגטית.

איזה מגניב לי

 

טוב, כשהחיים כל-כך יפים אין מוזה ואני כותבת שטויות אפילו יותר מהרגיל.

פוסט חסר משמעות למען האמת.

נו שוין, תחיו עם זה

נכתב על ידי נקודת פיתול , 31/5/2009 13:02   בקטגוריות בלה בלה בלה, פסטרמיסטים, אופטימי, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קורטוב של מתמטיקה.


הרבה זמן לא כתבתי משהו חכם, עמוק, רציני וחשוב מכל - קריא לכל אומות העולם.

אך אל נא תטעו את לבבותיכם הרוטטים מאושר ברגע זה ממש.

אין לי שום כוונה לכתוב משהו מגניב שכזה.

 

אז החלטתי להעביר לכם שיעור קצר בתולדות המתמטיקה של בר-אילן!!!

(You're commanded to enjoy any moment. Please do)

 

כולנו רוצים במרפסתנו פרגולה נאה ואיכותית, וכיאה לכזו מחירה ירקיע שחקים וידיר זעה קרה ממצחכם.

אך לא בזה עסקיננו!

החידוש החדשני מדבר דווקא על הי-פרגולה. כלומר, פרגולה גבוהה באופן יוצא דופן.

אלא שבמקרה היו פרופסורי בר-אילן המקודשים מצודדים מעט ("מצוננים" בקולם של אנשים מצוננים!!! לבעלי הקליטה המהירה יותר מביניכם), ומכחכוך גרונם ואפם הסתום נפלטה פרבולה שלא במכוון! היפרבולה, אם לדייק.

מה עבר במוחם הקודח כשחשבו לעצמם - "היפרבולה? הו, כמה נחמד! תלמידי בר-אילן האומללים ישמחו להתעסק בתועבה שכזו!", זאת כנראה לעולם לא נדע, כיוון שנכחדו לפני זמן רב אנשים אכזריים ומרושעים אלו.

 

אסביר את עצמי שנית.

לקחנו אליפסה, קטנה, חמודה, מתוקה, פוצי מוצי שמוצי, כל כולה מעגל אחד מעוך.

אך לא די לנו בזאת, חלילה! הבה נחצה אותה, נפריד שני חלקים אוהבים שנפשותיהם קשורות בחוטי נחושת מעט מחלידים, נרחיקם זה מזו וזו מזה ונהיה כולנו שמחה ורינה!

האין קץ לרוע ליבם של אנשים?!

מדוע אין איש מתחשב בחצי ההיפרבולה שמצד שמאל, שכבר נתקעה באסימפטוטתה מרב געגועים לאהוב לבה?!

מדוע אין איש מעביר מעט עזרה הומניטרית לחציה האהוב מצד ימין, שהחליט אלוהי המתמטיקה להעביר דרכו את הישר y=1.5x?!

מדוע לאיש מכם לא אכפת?!?!

גלו מעט תמיכה במסכנים הללו, קצת עידוד, קורט אהדה, קומץ סוכר, קמח ושלוש ביצים!

מוכנים?

 

בתיאבון!


 

מקווה שנהנתם,

רגע, בעצם, אני בטוחה שנהנתם!

מצד שלישי, זה לא מעניין אותי בכלל.

 

שלכם, תחת הררים של סוכר, גבעות שוקולד ונהרות של דבש ולימון,

נקודת פיתול (בפונקציה טריגונומטריה [האם זה ייתכן?] יפהפיה)  

נכתב על ידי נקודת פיתול , 24/5/2009 13:00   בקטגוריות מתמטיקה, בלה בלה בלה, פסטרמיסטים, אופטימי, סיפרותי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שתיקות מביכות.


במקום בו אני גרה, קשה ללכת בעיר ולפגוש מישהו שעדיין לא ראית מעולם.

הכל יכול לקרות, כמובן, ומי אני שאפסול אפשרות כזו לפגישה גורלית עם הלא נודע.

אבל בינינו, כולם כבר מכירים את כולם, אם לא בשמות אז בפנים, ואם לא בפנים אז בשיער ובקול.

 

אולי אני פשוט לא יודעת איפה לחפש את האנשים הנכונים.

את הזן המסויים הזה, שאני לא רואה בשום מקום כאן.

אבל אני בטוחה שהוא קיים, איפושהו בעולם הזה.

 

אני לא יכולה לסבול שתיקות מביכות, למרות שאני ללא ספק הגורם המוחלט לכל שתיקה מביכה שאי פעם נכחתי בה. למה אנשים לא ממלאים חללים ריקים כשהם נקרים בדרכם?

הסיבות שלי מוצדקות, אם אין לך דבר חכם לומר, בלום את פיך פן יקוצץ שערך וייגזרו ימייך!

 


אינני אלא שפה מליצית.

נכתב על ידי נקודת פיתול , 20/5/2009 21:30   בקטגוריות בלה בלה בלה, התמרמרות, אופטימי, אהבה ויחסים, סיפרותי, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על הקרח.


אני חולמת להחליק על הקרח בצורה מקצועית.

זה קוסם לי אפילו יותר מהתחום שלי. האהוב שלי.

 

כשאני מחליקה בסיבובים, בלי כל תכלית או סיבה, אני מאבדת תחושת זמן ופשוט כייף לי, גם אם רק לרגע.

נכון שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר, אבל הדשא הזה נראה לי ירוק סתם כך.

אפילו בלי להשוות לדשא המצהיב שלי. שהפך כבר מזמן לסתם פיסת אדמה חומה ורקובה.

 

אולי אם אני אלך להחליק ואתמיד, זה יירקב כמו כל דבר שאני עושה הרבה זמן.

אבל יש לי תחושה שלא. אולי כי אף פעם לא ייצא לי להתמיד בדבר כזה.

מילא, מותר לאדם לחלום.

 


 

בימים האחרונים אני כל-כך עייפה כל הזמן, ואני פשוט לא מצליחה להשלים שעות שינה כמו שצריך. במקום ללכת לישון מוקדם אני סתם מורחת את הזמן, וקמה מוקדם בשביל להתארגן קצת לחיים ולעשות דברים ששכחתי אתמול.

אם יש משהו שאני רוצה לשנות בעצמי זו הדחייה המתמדת הזו, של כל דבר שצריך להיעשות.

בזבוז זמן מוחלט. הכלום הזה, תמיד תמיד כלום.

אוף איתי.

 

אני פשוט עייפה! ועצלה כמו מחצלה.

לילה טוב לכם, יקירי האומה.

נכתב על ידי נקודת פיתול , 16/5/2009 21:59   בקטגוריות התמרמרות, ריקוד חיי, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בריכה.


אני אוהבת לשחות ב-6 בבוקר, זה מקום המפלט שלי.

אני יכולה להסתתר מתחת למים ואף-אחד לא ייראה ואף-אחד לא יידע.

וטוב לי שם, אחרת לא הייתי נשארת.

הריח של הכלור שנשאר לי בשיער, וההרגשה הזו של שליטה מוחלטת, זה עושה משהו.

וזה נשאר איתי לכל היום, ופתאום יש לי מצב רוח טוב ולא אכפת לי בכלל מה קורה סביבי.

דברים מתחילים להסתדר בדיוק איך שאני מבקשת, וכמה קלישאתי שזה לא יהיה, משאלות לבי מתגשמות.

לאט לאט, כמובן, ולא כולן, ולא בכלל. אבל כן.

 

אני שמחה, לא שמחה של הרגע הזה, אלא פשוט אושר של בפנים.

וטוב לי

 


זה כל-כך מתוק שבא לי להקיא.

נו באמת!

החיים הרבה יותר קשים מאיך שאני מתארת אותם.

נכתב על ידי נקודת פיתול , 11/5/2009 10:14   בקטגוריות ריקוד חיי, אופטימי, סיפרותי, פסימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנקודת פיתול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נקודת פיתול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)