I Me Mine

המורה הזו, המבוגרת עם השיער האדום, אותה המורה שצוחקת על ילדים מפריעים בצורה משעשעת ובשפה גבוהה. המורה הזו, שילדים בדרך כלל צוחקים עליה, אותה המורה שאני צוחקת עליה במיוחד.

בשיעורים היא בדרך כלל נראית מלאת חיים, משעשעת בצורה יוצאת דופן, ערנית ומלאת מרץ. אבל כשאני ניגשת אליה לשאול משהו אחרי השיעור, אני רואה בפנים שלה עייפות ובדידות. יכול להיות שאני רק מדמיינת, אין לי דרך לדעת.

המורה הזו גרה לבד עם הכלבה שלה. היא לא נשואה, אין לה ילדים. אני לא מכירה את סיפור החיים שלה, אבל לפי איך שאני רואה אותה- הייתי מרגישה מאוד בודדה במקומה.

יכול להיות שבית הספר- אותו המקום שהילדים שונאים ובמשך כל היום מחכים לחזור הביתה, הוא בעצם המקום היחיד שבו יש לה חֶברה באופן קבוע. פתאום אני מתחילה לרחם עליה ולהעריך אותה.

עוד הוכחה לכך שהחיים לא הוגנים. למרות שזה לא קשה למצוא הוכחות.