אייל, הטריינר המסייע של ליאור בקורס NLP, הוריד אותי בכניסה למרכז הכרמל. איחלתי לו שנה אזרחית טובה ואמרתי עשרות פעמים תודה והתחלתי ללכת.

זו היתה הליכה ארוכה, היה לי הרבה זמן לחשוב. האמת? אני לא טיפוס כזה של כל השנה אזרחית- לי יש את ראש השנה. אבל כנראה שקצת ירדתי אל העם בשנה האחרונה- והחלטתי שגם אני חוגג את השנה הזו. והנה בעודי מטפס את הדרך במעלה הכרמל אני חושב על מה שעברתי השנה. על ההסתגלות לחיים כאזרח, על העזיבה של האיילים לאילת, על הפרידה ממירב, על הסלסה, על החברים החדשים. אני הולך עכשיו לחגוג עם חברים שלי שאוהבים אותי, אמרתי לעצמי. וידעתי שאני שמח. נוופר, ליאור, אריאל, גל, עדן, סתיו, פלציג ותומר כבר היו שם וחיכו לי. כשהגעתי הרגשתי בעננים התחלנו לרקוד ולהינות וידעתי שכיף כזה לא חשתי מזה זמן.

אז כשהתחלנו לספור אחורה, אמרתי לעצמי בלב "2014, אני מוכן לקבל אותך, ברוכה הבאה", הרמתי את הכוסית ושתיתי. השנה אני לא מנשק אף אחת, אבל זה ממש לא מה שחשוב- מה שחשוב זה מה שאמרתי לפלציג 2 דקות אחר כך:"השנה הזו הולכת להיות הרבה יותר טובה מהקודמת, לשנינו. אנחנו לא הולכים לוותר לעצמינו ואנחנו הולכים לתת את הכל ולהצליח כל כך". פלציג זרק לי חיוך וידעתי שהוא איתי בזה.

אז הנה את, 2014, מי יתן ותסמני לי שינוי חדש, מי ייתן והNLP ישנה את דרכי החשיבה שלי ויוביל אותי להצלחות חדשות.