אתמול בערב כתבתי פוסט "יפה" על החברה הוקדמת שלי. כל כך התרגזתי על מערכת היחסים החדשה שלה, שבעיניי כיוונה אך ורק בשביל שאקנא, שכתבתי משהו שממש לא אופייני לי-מכתב קטן ואישי מלא רעל... אני אישית נגעל לקרוא את זה עכשיו. בכל מקרה, את הפוסט שמרתי כטיוטה, ואני לא חושב שזה ייצא לאור מתישהו... אולי פעם בשביל הנוסטלגיה. אבל זו לא הסיבה שהתיישבתי לכתוב.
אחרי שזיינתי בחורה אתמול בשביל 'לחגוג' את הזוגיות החדשה של האקסית שלי, היום לא יכולתי להשבר והייתי חייב לצאת. יצאנו לספרייה ברמת ישי כמו תמיד שותים בעמידה(שזה דווקא אחלה, אפשר לרקוד פתאום בפאב ולא להרגיש מוזר :) ) ואז אחד מחבריי הציע ללכת לבית המרזח. חבר נוסף שלנו הגיע עם חברים שלו. הוא היה ממש סנוב כלפיי, האמת שלאחרונה הוא נעשה ממש סנוב כלפיי. הבנתי בעצמי למה הוא לא פתוח איתי, מי שמחכה לו בבית המרזח רוצה אותי, והוא רוצה אותה. זו שיר. אחרי שהבחור הסגור והבחור שהגענו איתו לרמת ישי נסעו לבדם לבית המרזח והשאירו אותנו בספרייה (מרחק של 5 ק"מ הליכה), כבר ממש התעצבנתי עליו. עם עד עכשיו הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה מקסימה שיר, כמה יפה וכמה היא מתחנחנת כלפיי, אני לא אצא איתה. אחרי שהוא נהייה מגעיל אליי הוא באמת יכול ללכת להזדיין.
הגענו איכשהו, אני ועוד שניים מחבריי שהושארנו מאחור לבית המרזח. ומסתבר שהחבר הנוסף פשוט הלך הביתה. אני מנסה שלא להתקרב לשיר, "ככה אתה רוצה לשרוף את עצמך מול חברים שלך?", הראש שלי אומר לי. אני רוקד עם חבר בפינה בצד המרזח ואז היא קוראת לי. בהתחלה אני חושב שהיא קוראת למישהו אחר ואז אני מבין שאין לי מנוס, אני גם לא יכול לצאת בן זונה.
"למה אתה סנוב היום?" שיר שאלה אותי."
"אני לא סנוב, אני שם עם חבר ואני לא רוצה להשאיר אותו לבד"
"אז שיבוא גם"
ברור שתומר יותר מיישמח להכיר בנות חדשות. התחלנו לרקוד והאמת שבהתחלה ניסיתי לזרום עם בחורה אחרת שהם הביאו, אבל הרגשתי שזה בכלל לא מה שאני רוצה. השנייה היתה חמודה, אבל באמת שהרגשתי משיכה לשיר. באיזשהו שלב לקחתי אותה לצד והתחלנו לדבר. עוד יותר הצידה לקחתי אותה, ויצאנו מהמרזח וישבנו בחוץ. התחלנו לדבר על מיליון דברים ואני מרגיש את המתח המיני אבל אני לא בטוח אם אני יכול לנשק אותה. בחורה אחרת כבר היתה שומרת על קשר עין. אז מה? היא בעצם לא נמשכת אליי? זה מרגיש אבל שכן.
אחרי כמה דקות הטתי את הראש שלה ונישקתי אותה. הרגשתי את השפתיים הרכות והנעימות שלה, ואז היא הטתה את הראש ממני. "אני מצטערת אני כל כך ביישנית". לרגע חשבתי שזה פשוט לא זה. "אני גם ביישן. כבר הרבה זמן שאני רוצה את זה ואני פשוט לא הייתי מסוגל לעשות כלום". עוד נשיקה.
פאק מה עשיתי?!
"אפשר להיות כן איתך לרגע?" *מהנהנת* יש לנו בעיה, ואני חושב שאת יודעת על מה אני מדבר. שיר הבינה אותי מיד. "כן, אני יודעת, אני מנסה להסביר לו שזה לא זה. אבל מה עושים? בוא נחשוב על זה." עוד נשיקה. "אני ממש רוצה להכיר אותך. ואני חושב שכדאי שמחר ניפגש. אבל אני חושב שכרגע יהיה מוטב שלא נספר את זה לחברים שלי, כי הם פשוט ייתלו אותי"
"אבל למה אנחנו צריכים לתת להם דין וחשבון? למה אנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים?" היא שאלה "אנחנו יכולים, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להיות כאן קצת חכמים. בואי נראה איך דברים מתפתחים".
החברים שלי ייצאו מהמרזח וחשבתי שנתפסתי. אחרי ששיר הלכה הרגשתי שעלו עליי והם שאלו אותי איך היה. הבנתי מה הם רצו לשמוע, אבל במקום זה אמרתי להם שייעצתי לה על הסיפור עם חבר שלה. לשיר היה חבר והם נפרדו בגלל הצבא שלו. אני לא יודע אם הם אכלו את זה, כי הם תחקרו אותי ממש, למזלי ידעתי כבר הרבה עלייה, ככה שיכולתי להמציא סיפור ללא בעיות.
כשעליתי על האוטו נזכרתי שבכלל לא לקחתי את המספר שלה. שלחתי לה בהודעה, בלי הסבר את המספר שלי. היא ענתה לי "חחחחח אוף מעצבן שזה נגמר ככה". מתוקה. עניתי לה "זה ייתן לנו יותר חשק למחר :)". וכתגובה היא צחקה ושלחה את המספר שלה חזרה.
אני רוצה אותה כל כך, ואחרי הסיפור שהחבר הסנוב הזה עשה לי, כבר הרגשתי פחות לויאליות כלפיו. חוץ מזה, כשהוא מנשנש את האקסית של חבר משותף שלנו זה בסדר אבל כשאני הולך אחרי הלב שלי אני לא בסדר? לפעמים אני רוצה פשוט להגיד לו ללכת להזדיין ,ולפחות הפעם במעשיי, הוא לא יזדיין עם שיר.