יומני היקר

בבית קר,

 ולכן אני מחליטה

לצאת ל'הליכה' .

אני צועדת לאורך הים

כמעט עפה

מניין האנרגיה אני תוהה ?

ואז מבינה

זו לא אני ,

זו הרוח הנושפת בעורפי

וממש דוחפת אותי...

יש עוד אנשים שהולכים וצועדים

איש רכוב על אופניים...

איש וכלבו...

על המים דייג ורשתו...

לפתע אני מבחינה באשה יושבת על החול

צהובת שיער וכובע אדום

העזתי להתקרב

להתבונן מקרוֹב

מי יושב על החול הרטוֹב

ו...אז הִתברר לי שזה איש ולא אִשה

שיערו לבן וגם יש לו שפם

איך אומר השיר:

 מי שרואה אותי מאחור...לא יודע מי אני...

 גולשים רבים בים, הגלים הגבוהים בשבילם....

 תלמים שנעשו בחול, ליישור לאחר הסערה והסחף...

 העורבים שהגיעו בלהקה...

 לא התייחסו אלי ולמצלמה 

הדייג

 אני כבר בדרכי חזרה

 "נלחמת" עם הרוח הנושבת קרירה...

 מגיע הבייתה שותה כוס מים

 ולוגמת תה חם

 ורצה לפתח את הצילומים מהיָם....