אני מנסה לראות בדמיוני
אני לא מצליחה
אשה כבת 38 כשילדה קטנה בזרועותיה
ועוד שני ילדים קטנים לידה
ונער ונערה הולכים עמה
זהו ערב חג השבועות בו אספו את כולם
נשלחו לשם...
אשה צעירה ושלושה ילדים
לא חזרו מעולם !!!
האשה הזאת היתה סבתי שמעולם לא פגשתי ,מעולם לא ראיתי
אשה חכמה, יפה
מיוחדת כך שמעתי
הנערה ועוד דודה בת גילה והנער שרדו את התופת
שרדו את הנורא מכל !
הנערה היא אמי (ז"ל)
והנער דודי (ז"ל שנפטר השנה)
שסִפר לי כיצד נפרד מאמי-אחותו על פסי הרכבת בלי לדעת האם יראו זה את זו שנית
ונפגשו שוב
לאחר המלחמה...
אשה צעירה כבת 38
ומסביבה המוני אנשים
גברים , נשים , ילדים ותינוקות
שלא שבו עוד...
כל שנה קשה יותר לקלוט
בעצם אי אפשר לקלוט ולהבין איך הוחלט להשמיד עם
איך יום אחד מחליטים לרצוח המונים...
בילדותנו שמענו מעט סיפורים
נכחנו כתלמידים בטקסים
עמדנו דום בצפירות ושרנו את ההמנון
אבל אף אחד מאיתנו לא באמת הבין
ואיך אפשר להבין ?
( גם אחרי מסע לשם...גם אחרי שרואים ושומעים עדויות וסיפורים
רואים תמונות, צילומים וסרטים, אנדרטאות ומוזיאונים)
לא נקלט לחלוטין !
במאגר אצלי צילומים משם שחלקם כבר פורסמו כאן , מתקשה להתבונן בהם
וכל פעם מגלה עוד תמונה שצלמתי

__________________________________________________________________________________________
והערב שבתי מביקור אצל אבא שלי שיחיה !
ישבתי לצידו בזמן הטקס בבית הדיור המוגן (בית אבות) בו הוא מתגורר
ראיתי את הקשישים יושבים בדומיה
עומדים (כמעט כולם) בתפילת יזכור ואל מלא רחמים
ושירת 'התקוה' !
מ ר ג ש !!
