אתמול נאלצתי להיות בשלושה מקומות שונים
וכמי שנעזרת בכלי תחבורה ציבוריים
נסעתי ברכבת ( מהירה ונוחה)
סיימתי דיי מהר את מה שהייתי צריכה לעשות ביעד הראשון ,
ומשם נסעתי בפעם הראשונה ב- מֶטרונית -למילה מֶטרו הוסיפה סיומת עברית והרי מילה חדשה!
( מערכת אוטובוסים מהירה בה נעשה שימוש באוטובוסים ארוכים,
הנעים לאורך רוב דרכם על מסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית) .
צריך לדעת שיש לרכוש מרֹאש את הכרטיס במכשיר מיוחד או להעביר באוטומט את כרטיס
הרב-קו שיש לרוב האנשים המשתמשים בתחבורה ציבורית
המטרונית הארוכה הגיעה ויחד אתי עלו עוד אנשים , אנשים רבים עולים ויורדים בתחנות השונות.
במטרונית היה נהג ועוד איש אחד שישב בכסא הראשון לידו שגם הוא נהג לפי הבגדים שלו (חולצה לבנה)
שהיה אדיב במיוחד ואמר שאסע איתם
עד ליעד המבוקש והסביר לי היכן עלי לרדת כדי לעלות לאוטובוס למחוז חפצי השני,
הוא לא שכח והזכיר לי .
הרגשתי כמו מַטרונית...(אישה מכובדת, אשת המעמד הגבוה, אצילה ) 
בזכות היחס האדיב.
סיימתי את פעילותי ביעד השני ( פקידה לא סימפטית שנתנה לי סוף סוך אישור כלשהו שמתמהמה
כבר כחודש וחצי בדואר ומי יודע אם לא הלך לאיבוד) , והחלטתי ללכת לבקר את אבא שלי.
נאמר לי לעלות לאוטובוס מספר X
לאחר המתנה בשמש הנהג אמר לי שאיננו עוצר בדיוק שם , זה אמנם בדרך ואמר לי לבחור אוטובוס אחר שבדיוק חלף
אמרתי לו שהנהג הקודם אמר לי לעלות לאוטובוס הזה והוא הגיב: טוב כַּפָּרָה תסעי איתי
כפרה ?! 
הבנתי שהוא מגיע בכל זאת לסביבה אליה רציתי להגיע .
האוטובוס השתרך לאיטו זמן ממושך ולפתע אני רואה שהוא חולף על פני המקום וממשיך הלאה
בקשתי שיעצור לי והוא טען: הרי אמרתי לך שאני לא עוצר שם
ירדתי
לא התווכחתי איתו, היה מיותר
כעסתי
והלכתי ברגל עד לבית האבות
אמנם היה חם והיה קצת קשה אבל לא חמסין, למזלי !
ומה שחשוב שבקרתי את אבא שלי !!
(צלמתי באחד הקיבוצים)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה