יומני היקר

קמתי מוקדם ( יחסית שלא כמו ביומיום) כדי ללוות את אבא שלי לבדיקת רופא

על הבדיקה אין לי כוחות לספר...

בשובי לעירי   המתנתי בתחנת האטובוס וכשהגיעה מונית שרות עליתי בשמחה כדי להגיע הבייתה במהרה

במונית היו עוד שני אנשים שירדו לפני ונותרנו הנהג ואנוכי

אדם חביב ( מהעדה הדרוזית ) ולא עצבני , לא עוקף ולא צופר

נהנה מגִמלה   של איש צבא ותיק ( כך סיפר לי) ולא נלחץ גם אין נוסעים בדרך...

כתוצאה מתאונת דרכים הנסיעה ארכה כשעה+ במקום  כחצי שעה !

ישבתי בכסא הראשון ונהלנו שיחה ידידותית ומעניינת

בין השאר דברנו על השפה העברית וספרות עברית .

בדרך ראינו שדה שיבולים השייך לאחד המושבים והוא הזכיר את המילה מענית 

ואודים ( שגם שם של מושב) 

ושמע ממני את הביטוי : "אוד מוצל מאש" , שלא הכיר אותו .

ומשום מה ביקש שאנקד את שמו . 

בהקשר לשיבולים נזכר ביוסף וסיפר לי מנקודת מבטו את סיפורו של יוסף שנעשה לו נס

ומי הבאר אליו הושלך ע"י אחיו הפכו ממים מרים למים מתוקים . 

 הוא אמר   שלדעתו חיים נחמן ביאליק משורר נפלא והזכיר את השיר : "לא זכיתי באור מן ההפקר"

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

  למזלי   הנסיעה לא היתה משעממת

  ואף זכיתי לכיבוד מתרמוס הקפה שלו  , שהייתי זקוקה לו . 

השיר של  ביאליק הזכיר לי את הצילום שצלמתי לפני מספר ימים...

  קרן שמש מאוחרת (שלום חנוך) על שדה השיבולים .