זוכרים שספרתי לכם שנרשמתי ללימודים במכללה
על ההתרגשות שלפני ההרשמה ( האם יש תנאי קבלה)
על התרגשותי לפני השיעור הראשון
על התהיות אם אשתלב בלימודים ? אם אוכל להתמיד להגיע לקורס ?
( לאחר תקופה ארוכה שלא למדתי )
מי תהיה המרצה ? המנחה ? מי יהיו התלמידים ?
( הסטודנטים , האנשים )
ובכן...
שנת הלימודים בקורס הגיעה לסיומה
תחושה של סיפוק
תחושה של חברוּת נפלאה בין התלמידים ( ממגזרים שונים)
שיתוף והבנה
הקשבה ואמפתיה
למדתי כמה אפשר ללמוד מתמונות
מתמונה שאדם בוחר ( גם אם הוא צילם אותו, צלמו אותו או מהעיתונים ושבועונים)
איזה אוצר גלום בתמונה
ואיך אפשר לסייע לאדם במצוקותיו בעזרת תמונה שבחר
התמונה כשלעצמה לא היא העומדת במרכז ,אלא
מה האדם רואה בה, מה האדם חש , מרגיש , נזכר
מה התמונה אומרת לו ומדוע בחר דווקא בתמונה זֹאת להביא לטיפול ?
הטיפול מתאים לילדים, לבני נוער ואף למבוגרים .
השילוב בין צילום לבריאות הנפש החל להתפתח כבר במהלך המאה ה-19, פחות מעשור לאחר המצאת הצילום.
מאז עברה שיטת הטיפול התפתחויות רבות, וכיום מגוון אנשי טיפול וחינוך בעלי גישות שונות משתמשים
בכלי הצילומי לצורך עבודתם הפרטנית והקבוצתית.
הקורס מתאים למורים,גננות, מטפלים בהפרעות בתקשורת , פסיכולוגים, פסיכיאטריים ,מאמנים אישיים, עובדים סוצייאלים ,
תמטפלים בילדים/בני נוער ומבוגרים ועוד... ובעיקר למי שמתעניין בתחום כמוני .
למדנו בקורס להקשיב ל'אני' שבתוכנו ולהקשיב לזולת . ההתנסות האישית תרמה לכולנו .
למדנו טכניקות שונות בנושא .
התברכנו במנחת קורס רגישה ונחמדה ובחברי הקורס ששתפו פעולה , שיצרו עבודות יצירתיות וידעו להקשיב .
חיבקנו כשהיה צריך , היינו לפעמים עצובים וגם חייכנו וצחקנו .
שלחנו במייל עבודת סיכום המשתרעת על מספר עמודים עם תובנות , תחושות וכמובן תמונות
( ממתינים לתשובה , בתקוָה שעמדנו במשימה)
את סיום הקורס נעלנו בטקס של תערוכת צילומים מרשימה (עם אורחים ובני משפחה)
המתאימה לרוח ולאופי הקורס כפי שכל סטודנט
בחר להציג בין אם הוא צילם או חבר מהקורס צילם אותו .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה