השקל כמטבע במדינת ישראל
לפני 30 שנה השקל החל לתפוס את מקומה של הלירה כיחידת המטבע בישראל.
תקופת המעבר נמשכה עד סוף ספטמבר: ו שקל= 10 לירות.
ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק הקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל".
עם זאת, החוק קבע ששר האוצר יישם את החוק על פי שיקול דעתו,
כשיחליט שבשלו התנאים לכך. המטבע שהיה נהוג אז בישראל
נקרא "לירה ישראלית" ,
והוא הוסיף לשמש עד ליישום החוק ב-24 בפברואר 1980.
הלירה הישראלית הומרה בשקל לפי שער המרה של 10 לירות לשקל אחד.
ב-4 בספטמבר 1985 החל תהליך החלפת השקל בשקל חדש,
לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד.
הסיבה לשתי ההחלפות הייתה האינפלציה הגואה
והניסיונות להקל על עריכת חשבונות לאור הירידה התלולה בערך המטבע.
מטבע של לירה ישראלית אחת
התשל"ב 1972 מעוטר בדוגמת רימונים עפ"י מטבע שקל מימי המרד הגדול
השקל מוזכר בתנ"ך כמה פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת הכסף,
למשל: סיפור קניית מערת המכפלה (בראשית כ"ג, ט"ו-ט"ז),
סיפור חנוכת המשכן (במדבר ז', י"ג והלאה), מצוות מחצית השקל,
מחיר הקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא, ה, ט"ו), ובמקומות נוספים).
אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון:
"וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם"
(ספר יחזקאל ד')
