מזמן קפלתי את השטיח בסלון שליווה אותנו שנים רבות
שטיח מתוצרת טובה ששומר על צבעיו ,
אבל דורש שינקו אותו , יגלגלו וירימו אותו לפני שטיפת הרצפות
הוא מאוחסן , אולי מישהו ירצה אותו .
במקומו קניתי שטיח קטן יותר ולפעמים בקיץ גם הוא מתגלגל ומתקפל במקום כלשהו
ותחושת הרגליים היחפות על הרצפה הקרה נעימה יותר
ושטיפת הרצפות הופכת למלאכה קלה יותר ,
וכל הסיפור הזה בא כדי להראות לכם את "השטיחים" בטבע
עצים רבים משירים את עליהם
והמדרכות מתקשטות בשלל צבעים
סיגלון (ג'קרנדה) בסגול
שלטית מקומטת בצהוב
צאלון באדום
וגם ברכיכטון אדרי , המכונה עץ הלהבה
ושטיח אחד של פרחי שקדיה שנשרו לארץ אחרי לילה של ברד סוער
בוגונוויליה וסיגלון חברו יחדיו
עדה חברתנו לבלוגיה
כתבה שיר נוגע על נשירת עצי הסיגלון
וגליתי בבלוג שלה את השיר שכתב שאול טשרניחובסקי
שִׁירַת הַיָּקָרַנְדָה / שאול טשרניחובסקי
יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, – כֻּלָּם
סוֹפָם: אֶל קוֹל שׁוֹפָר
יִפְּלוּ נוֹפְלִים, בְּיוֹם נִבְלָם
בַּעֲרֵמוֹת עַל פְּנֵי עָפָר,
כַּעֲרֵמוֹת פִּרְחֵי-לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה.
וּמִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמָם
חָלְמוּ עַל פָּרָשַׁת
צֵל דִּמְיוֹנוֹתֵיהֶם, הַנָּם
בַּעֲרָפֶל נָמוֹג לְאַט,
כַּעֲרָפֶל דַּק שֶׁל לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה?
צִוְחַת צִפּוֹר, צִוְחַת פִּתְאֹם...
הֵילִיל הַתַּן בַּסְּבָךְ...
כָּל הַקּוֹלוֹת בּוֹלַעַת תְּהוֹם...
מִי אוֹכֵל מִי? לָאו הַיְנוּ הַךְ?
בְּמוֹעֲדוֹ יִפְשׁוֹט לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה – – –
וְלָהּ? מַה לָהּ לָאֲדָמָה
וְלַחַיִּים סָבִיב?
תִּתְגַל עִם סוֹף-סְתָו, קָמָה
רָמָה תִלְבַּשׁ עִם בֹּא אָבִיב,
וּבְרָמָה לִילָךְ – תָּכֹל
שֶׁל יָקָרַנְדָה.
וְיֵשׁ עוֹד בָּעוֹלָם שִׁירָה
(אִם יֵשׁ אוֹ אֵין עוֹנִים)
קַיֶּמֶת כְּעִקְבוֹת סִירָה...
אַשְׁרַי וְאַשְׁרַיִךְ הַמּוֹנִים
אַךְ לְמִנְיַן קָמוֹת-חִטָּה
וְיָקָרַנְדָה!
בְּסוֹד שֶׁל מַנְגִּינוֹת גְּלוּמוֹת,
מֵעֵבֶר זְמָן, מָקוֹם,
דְּגָנִיָּה בָּאֲלֻמּוֹת
הֲיִי גַם אַתְּ, – עַד שֶׁתִּרְקוֹם
אֶת חֲלוֹמָהּ, חֲלוֹם לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה.
תל-אביב 13.5.1934
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה