אני לא מאמינה שפתחתי את הבלוג הזה.
אני לא מאמינה שהצטרפתי לטבעות פרו-אנה.
אני לא מאמינה שעודדתי אחרות לפגוע בעצמן.
אני לא מאמינה שהייתי כל כך מטומטמת.
אנה? מיה?
ממתי נותנים שמות חיבה למחלות?
מה שאני אוכלת, לא אוכלת, מקיאה או זורקת זה העניין שלי. רק שלי.
אני לא רוצה להיות פרו-אנה.
אני לא רוצה להתגאות בהפרעה שלי, כאילו שאיכשהו היא הופכת אותי לטובה מאחרות.
אני אמשיך לפגוע בעצמי, כמו תמיד.
אבל זה יהיה העניין הפרטי שלי ולא של עוד כמה עשרות בנות ששונאות את עצמן.
להן זה לא מגיע. השנאה העצמית שלי צריכה להשפיע אך ורק עלי.
הבלוג נסגר.
מתביישת
מצטערת
מתחרטת על כך שהוא בכלל נפתח.