השבוע זה נגמר, לפחות מבחינה שיווקית.
חברת דיסני החליטה להוריד מהמדפים את קלטות בייבי אינשטיין
ואת כל הסידרה הזו בעצם.
מחקרים בדקו כי הכל שטויות, בעברית פשוטה.
ההורים חשבו, בגלל פירסומת ושטיפת מוח, שאם יושיבו את הזאטוט בן כמה חודשים
מול הטלויזיה הוא גם יהיה שקט וגם יהיה אינשטיין...
מילא יהיה שקט אבל יהיה חכם מכל הדברים שהוא רואה בקלטת???
עד כמה אפשר להיות נאיביים? זה כבר גובל בטיפשות.
מספיק יש את כל הערוצים ב-YES וב-HOT עבור הילדים
שהם מהופנטים למרקע מגיל קטן
הורים עסוקים מדיי, יכולים "לכבול" את הילדים לכסא ולתת להם מנת טלויזיה.
הילדים צרכנים, המשווקים יודעים את העניין כך שזה הפך להיות מכרה זהב.
יש כאן עיסקת WIN WIN.
ההורים מרוויחים שקט תעשייתי בבית והחברות מרוויחות ממון רב.
כשאני הייתי אב צעיר, מודה שלא קראתי לילדיי סיפור לפני השינה.
ישבתי איתם ושיחקתי, גם כי לי היה כייף לשחק...
אבל הטלויזיה לא הייתה מעולם הבייבי סיטר של הילדים שלי
היו ויכוחים על כמות מול איכות.
זמן צפיה מול התוכן.
לא תמיד הסכמתי שיראו את כל הסדרות הטיפשיות שהקרינו בערוצים השונים.
אבל ידעתי שזו מין שפה.
שפה שילדים מדברים ביניהם בכיתה.
"ראית את הסדרה...?"
"איך אני אוהב/ת את ההוא/היא מהסידרה..." וכו'.
כנראה שהילדים צריכים את זה גם לתקשר ביניהם, לא הכי טוב לדעתי אבל
צריך לתת במינון נכון כדי שלא ירגישו שהם בחוץ ולא יודעים על מה מדברים
כל החברים לכיתה.
הקלטות, והסדרות ובטח מחשב הם לא תחליף להורה.
כמו שאמרו חכמים, כדי להיות הורה לא צריך תעודת גמר מהאוניברסיטה...
אתה מוצא את עצמך בוקר אחד עם ילד (כמובן שתוכנן לפרטים...)
לא כולנו יודעים מה לעשות ובטח בילד הראשון.
הקלטות האלו כנראה שסיפקו את הסחורה להורה המתוסכל, להורה שחסר לו
זמן בשביל עצמו וכתוצר לוואי אם הילד יוכל להיות גם אינשטיין, אז הללוייה!!!
צריך לשבת עם הילדים.
ועם הגיל צריך לשבת איתם יותר
לשמוע את הבעיות שלהם
לעזור להם.
להקשיב. לא להאמין כמה צריך להקשיב ולאו דווקא להגיד להם "אסור" "לא" "אמרתי לך?"
קודם כל לשמוע אותם.
לקחת שעה ביום, לפנות אותה בשביל הילדים. לשבת ביחד בסופשבוע
ביחד עם כולם ולחוד אם צריך
(אנחנו עושים ישיבה משפחתית, מדברים על הכל והכל בכייף)
אנחנו כהורים צריכים להרגיש את הילדים. לחוש מתי הם בסדר ומתי לא.
לא לתת להם ללכת ולספר את הבעיות שלהם לחברים או אחרים שיתנו להם אולי
עצת אחיתופל ואז נעמוד בפני בעיה ונבכה שלא ראינו את זה קודם.
שום קלטת לא תעשה אותם חכמים
שום קלטת לא תשמור עליהם
שום קלטת לא תוכל לעזור להם בזמנים קשים
ושום קלטת לא תפתור אותנו מאחריות
הורים זו אחריות כבדה שנושאת בחובה רגעים גדולים של זיכרונות, חיוכים,
צחוקים, חיבוקים, גאווה, לעיתים בכי.
אבל מבחינתי להיות הורה זה כייף. כייף הכי גדול שאפשר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
