מזג האוויר הסוער של השבוע גרם לשבירת אחת משמשות הרכב שלי,
כתוצאה מחתיכת אריח קרמי שעף מבניין בקומה העשירית היישר אל תוך השמשה.
לאחר מאמצים גדולים לכסות את החלון בשק ניילון למשך הלילה שצלחו בסופו של דבר
אבל הותירו אותי רטוב עד לשד עצמותי עליתי הבייתה, התקשרתי לביטוח ולמחרת בבוקר נסעתי למוסך להחלפת השמשה.
פעם לפני 100 שנה למשל, כשהייתה סופה אנשים נשארו בבתים והסתפקו במחסה תחת קורת גג.
היום בזמן של תופעות טבע כאלו למחסה ולמזון הנצרכים מוסיפים עוד אלמנט חשוב - תקשורת.
אפשר כמובן להוסיף חשמל אבל תקשורת יותר חשובה.
בבוקר כשלקחתי את הרכב לתיקון, מתברר שרובו של אזור התעשייה היה שרוי בהפסקת חשמל כתוצאה מהסופה.
הרכב שלי נשאר במוסך באותו יום ללא יכולת תיקון, למרות שהעבודה עצמה הייתה יכולה להעשות ברובה ידנית.
אם כך מה מנע מהמוסך להשלים את המלאכה? תקשורת.
היה חסר חלון מתאים לסוג הרכב שברשותי, הפקידה במוסך ומנהל העבודה לא הצליחו ליצור קשר
עם החברה הנמצאת חצי שעה מהמקום כדי שאלו ידאגו לשלוח את השמשה, ושלולית ענקית מנעו הגעה לשם.
מתברר שגם מערכת התקשורת שם במחלקת ההזמנות קרסה, ואם נוסיף את הפסקת החשמל נמצא את עצמנו בכאוס לא קטן.
חיפשתי מונית לחזור הבייתה ולא הצלחתי להשיג מונית כיוון שמערכת הטלפונים קרסה.
בסוף מצאתי חבר שיבוא לאסוף אותי, חבר שהיה במקרה בסביבה.
לא הצלחתי להשיג את החברים שגרים בירושלים כדי לשאול מה שלומם, היו בעיות בתקשורת.
הבן החייל לא הצליח לדבר איתנו כי באזור שהוא נמצא עפו כמה אנטנות של מפעילות סלולר והקשר איתו עד הבוקר נותק.
ישבנו לאכול ארוחת בוקר זוגתי ואני, כל אחד מנסה במכשירו להשיג מישהו אחר שאחנו יודעים שהוא נמצא באזור עם מזג אוויר לא קל
ולא הצלחנו להשיג אף אחד.
ארוחת בוקר רגילה, סלט, ביצים, גבינות, לחם שיפון ובאמת לא משהו מיוחד.
הסתכלנו על עצמנו וצחקנו.
יש לנו מחסה, בית חמים, יש לנו ארוחה על השולחן ואנחנו לא שקטים.
מה שחסר לנו זו תקשורת, לא תקשורת ביננו אלא תקשורת עם אחרים.
כשלא היו טלפונים ניידים ידענו שתמיד אותו אדם שחיפשנו יסתדר בסופו של דבר.
אם בחוץ היה חם מדי או סופה סוערת, הוא יסתדר.
מאז שיש לכולנו טלפונים ניידים, לחרדה למחסה ומזון נוספה צלע שלישית - תקשורת.
אנחנו רוצים לדעת מה שלום יקירנו, איך הם מסתדרים, אם חם להם ואם הם בסדר.
מה עשינו פעם ללא הסלולר? האם רק בזכותו אנחנו שומרים על קשר?
האם הדאגה גוברת ביתר שאת כיוון שאנחנו יודעים שניתן להשיג את כולנו כל הזמן ואם משהו קורה אנחנו דואגים יותר?
התקשורת הזמינה כל העת הופכת להיות נחוצה יותר ויותר במיוחד במצבים כאלו קיצוניים.
מצבים שאין לנו שליטה עליהם אבל אנחנו רוצים כן להיות מעורבים ושולטים או לפחות בתמונה.
מעניין מה יקרה בעתיד, האם יתווסף עוד צלע לדאגה מלבד מחסה מזון ותקשורת.
KeyMan
נכתב בסלולרי שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
