נפלטי הכיכרות

כבר עברו כמעט שנתיים אולי פחות אולי יותר מאז שכתבתי פה לאחרונה

לא הרבה קרה לא הרבה יקרה

בסה"כ שתקתי בכל הזמן הזה

הרבה ניסיתי לעכל ניסיתי להפוך את עצמי למשהו שאני לא

חזרתי בתשובה, יצאתי בשאלה, נסעתי למדבר , היה לי חבר שניסיתי לרצוח עם סכין מטבח

אקסטרים לייף יש לומר

נעשיתי פעילה פוליטית

השמנתי, רזיתי ושוב השמנתי

אין לי חברים היום כמעט

אני חושבת שמתישהו שם כבר התחלתי לאבד את כולם

הכרתי בחור מקסים מתישהו וגם הוא נעלם

כשראתי שקוראים לי כאן ג'וליה וישו חטפתי שוק עולם.. הזעזעתי רק מלראות את הישו

אני יהודיה טהורה כשרה

ויום אחד הכל יעצר.

ואני אקפא ואסתכל על החיים שלי מנקודת מבט אחרת, אחרת יותר מכול יום שאני טוענת שהיא אחרת וזה מה שעושה אותי כל כך קוטבית

ואני אעלם. משהו בי יהרס 

ואולי עכשיו..

אולי עכשיו אני כבר שונה ואחרת

ואולי עכשיו אני כבר יותר בוגרת

אני מתגעגעת לעצמי , לילדה בת ה3 שמשחקת בברביות ושומעת סיפורים בקלטות של אריק אינשטיין

הייתי ילדה אדירה

ואני קצת לא מעכלת את זה

שאני לא רוצה לחזור לכאן יותר לישראל.

אני