טוב בלוג בוא נדבר

אני מקווה שאף אחד לא יקרא את זה, כי בגדול זה בשביל עצמי

יוצאים לי יותר מדיי עצבים כבר על האפטר הזה, וזה מאכזב ומייאש, למרות שאני מנסה לזרוק זין

הבנתי שהשכבה באמת חשובה לי, וחשוב שנסיים את זה יפה, יוהנה אלו הזכרונות הכי יפים שלי.
החברים הכי טובים שלי.
האהבות שלי.
העבר, והעתיד שלי.

אבל כנראה שלא לכולם חשוב לסיים את זה כמו שאני הייתי רוצה לסיים את זה

כי יש אנשים שלא אכפת להם בכלל מאחרים, ושהם לא התחברו לאף אחד במיוחד, ככה שעל הזין שלהם

ואני משקיעה מעצמי, וזה לא הזמן ולא הכסף, זה רק חוסר שיתוף הפעולה

כבר עושים בשבילכם, תראו לפחות שאתם מעריכים את זה

כי אם לא אני וסשה, איפה היינו עושים את האפטר? הא? למישהו יש הצעות?

ככה חשבתי.

למה צריך לרדוף אחרי כולם לתשובות? מה זאת השאננות הזאת, שהיא לגמריי יריה ברגל של עצמך?

ופאקינג איי, עכשיו גם הבני זוג. יכול להיות שאני לא מבינה נכון.
אבל התלות המוזרה הזאת בבן זוג, והחובה להביא אותו לכל מקום, תמוהה בעיני.

אני יודעת שככה זה לא היה בקשרים שלי.

אבל לא כולם אני, ולא כולם קשרים שלי.

אז אולי זה כבר לא חשוב.

אולי כבר שום דבר בנושא הזה לא חשוב.

וכבר זין על הכל.

מנסים לןבוא פה מהלב,

ומקבלים משפטים של ילדים קטנים.

גם כן התמיר הבן זונה הזה.

לפני שבוע הוא לא היה מוכן לעבוד איתנו, כי ההצגה לא תהיה מוכנה מספיק והוא לא מוכן להרוס את השם הטוב שלו.

ועכשיו שיש לנו כסף? פתאום מישהו הוסיף עוד 6 שעות לכל יממה?

ומה זה היה שנה שעברה? לא פגיעה במוניטין שלו? איך הוא נתן לזה לעלות?

אבל אנשים לא חושבים בכלל לעומק. עובדים עליהם בעיניים, והם אוכלים את זה בשמחה.

10000 נקי לכיס זה בטוח, עוד 5000 על השם.

אבל זה כבר לא חשוב.

זה כבר לא חשוב.

פיס