אתם לא רוצים לדעת כמה אני שוקלת עכשיו:(...
אני מרגישה מגעיל עם עצמי כבר,וכול הזמן אני אומרת לעצמי נמאס לי נמאס לי נמאס לי,אבל חבל שזה לא עוזר לי,שזה לא נכנס לראש.
כולכן פה מקסימות ומתוקות ונתתם לי טיפים וחיזוק ומה לא...
אבל זאת אני הפגומה פה,שלא נכנס לה כלום לראש,ושאומרים לעשות ספורט אז צריך לעשות ספורט.
עשיתי בדיקות דם בשביל הדיאטנית כי אמרו שלפני שהולכים אלייה עושים בדיקות דם,ואז אני אקבע אצלה תור וניראה איך ילך..
אני ממש ממש מבטיחה לעצמי להשקיע.
אני קצת בדאון בימים האלה...
גם מלא בגרויות ומבחנים ואין כזה כבר כוח לכלום,בגלל זה אני לא עושה ספורט.
גם אמא שלי רק צועקת מבוקר ועד לילה על שטויות חסרות משמעות,וממש אין לי כוח לזה.
ועוד גילתי ש"חברה הכי טובה שלי" נזכרה להגיד לי היום שכבר שנה היא מעשנת,והיא יודעת שאני לא סובלת אנשים שמעשנים,אני גם שונאת את הריח,את הזיהום סביבה(לא שאם היא תפסיק אז אנטרנטיקה לא תהפוך למים,היא אפשר לכתוב כבר הופכת לים אחד ענקי!),וגם גיליתי שהיא רוצה לעשות קעקוע,ולא יודעת,אני ממש רוצה חברה טובה לא מישהי כמוהה,שתמיד אני צריכה אותה היא בורחת לי,והיא מתייחסת רק לדברים חיצוניים היא רוצה לעשות קעקוע כדי שכולם יראווווווו והיא רוצה לעשן גם כדי שכולם יראו,זה לא בגלל סיבה או בגלל שהיא אוהבת את זה,היא אוהבת את הפוזה.
לא מתאים לי חברה כזאת,כי אני לא כזאת,אני אוהבת להנות מהחיים,לא להרוס אותם ואת הגוף שלי,ואני אוהבת לעזור לאנשים ממש אוהבת והיא בול ההפך מימני,נכון שבחברות צריך קצת הפכים,אבל לא בעיניין של האיכפתיות והעזרה במיוחד לא לחברה הכי טובה.
בקיצור ממש הייתי רוצה מישהו שקצת אכפת לו מימני,כי זה נעים להרגיש ככה.
סליחה אם חפרתי:).
אוהבת את כולכם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
