על כלבים
יש לי כלב. קוראים לו צ'יף, והוא כנראה איזה משהו של כלב רועים בלגי, והאסקי. הוא גור הוא קטן, וטרוריסט,הוא יכול פשוט לקפוץ על כל מי שמתקרב אליו (הוא משחק D:). והוא יכול להיות שקט ופשוט לשכב על הגב ולחכות לפינוקים, (איך שהוא רואה אותי הוא נשכב על הבטן ומחכה לליטופים). והכי חשוב אני מאוד נהנה מלטפל בו, אף פעם לא היה לי כלב לפני זה. וכלב זה מאוד כיף. באמת מומלץ לכל אחד. כבר קנינו לו רצועה, ומצאנו (ושחושבים על זה, יש לי רק תמונות שלו בפלא).
על זכרונות (ופחי זבל)
לקחתי את הספרים לקראת השנה האחרונה של בבית ספר. והבאתי אותם הביתה, העפתי את כל המחברות הישנות. ובדרך דפדפתי בהם, וראיתי מלא ציורים שלי משיעורי היסטוריה. מלא התכתבויות הזויות שהיה לי עם אנשים בשיעורי כימיה ומתמט'. ציורים מוזרים והזויים של כץ. בקיצור ממש את הרגעים הקטנים, של נסיון לחזור לשפיות מסויימת בזמן השיעורים.
ואז כמובן אם כבר סידרתי את המחברות, שדרך אגב לא זרקתי לפח! אז אמרתי יללה נעשה קצת סדר, זרקתי את כל המבחנים שגלית הביאה לנו כדי להתכונן, לפח, מלא דפים של כימיה. חומר בהיסטוריה, הכל לפח. ואלו היו ממש רגעים של אושר. שאתה אומר לעצמך.איזה כיף שסיימתי עם זה.
בהתחשב בזה, שאחות שלי ניגשת ללשון, להיסטוריה, לערבית. ולשאר המקצועות.שכבר סיימתי איתם.
ובאחד הפוסטים האחרונים שלי כתבתי שאדריכלות לא צריכים לעשות פסיכומטרי, אז לא. כולם חייבים לעשות פסיכומטרי פשוט אצל אדריכלות נכנס בבממוצע גם המבחן של המכינה. ככה שהבגרות והפסיכומטרי פחות נחשבים.
אה, ויש הרכב. זהו נגמר כל הסינונים כל השינויים יש הרכב. ומקווה שיהיה לנו טוב ביחד בשנה הבאה שבה אנחנו ניתן פוש אחרון רציני ואינטסנסיבי למוזיקה שלנו.
עוד פחות משבועיים מתחיל הלימודים.
ובכללי אפילו לזה. יש יתרונות מסויימים.