בזוגיות מודרנית, כשאישה עושה טעות, היא משתמשת במילים "אנחנו", ו"לנו" כאילו הטעות היא של שני הצדדים. הפמיניסטיות גם השרישו את התפישה שאם אישה בוגדת "סימן שזה בגלל בעלה הלוזר שלא מספק אותה". לעומת זאת, אם הגבר טועה או מפשל, פתאום אין "אנחנו" אלא רק "אתה" ו"אתה", הגבר עובר שטיפות, צעקות, הצקות ובמקרים קיצוניים האישה אפילו ממהרת להתגרש ממנו (כן - נשים כיום מתגרשות בגלל כל שטות קטנה!).
הגישה הזאת משקפת היטב את תפיסת העולם הפמיניסטית ואיך שהיא פועלת: כשיש פסיק קטן של אי-שיוויון לרעת הנשים, הן דורשות תיכף ומיד לאזן את תמונת המצב. לעומת זאת, במצב של אי שיוויון נגד גברים, אין פתאום דבר כזה "צד שני" ונשים מתמקדות רק בצד שלהן. לצורך הדוגמא, בדיון שהתתפתי בו בביה"ס, שאלו "מה דעתך על כך שבחורה תתחיל עם בחור?", אמרתי שאני בעד כל עוד היא לא עושה את זה בצחוק, כדי לפגוע בבחור, ומיד הבנות התנפלו "בנים עושים צחוק מבנות" וכל הפוקוס אוטומטית חזר אליהן. ככה זה תמיד, הן מרכז העולם והן תמיד דואגות לחזור בכוח למרכז הבמה, האגו העצום של האישה כיום לא משאיר מספיק מקום לצד השני - הגברי.
זאת הסיבה שבגללה יש אינספור אירגונים וגופים ועמותות ומקומות השמורים לנשים בלבד (גזענות בפני עצמה), אבל כשזה מגיע לגברים, לגברים אין אפילו פרטיות. כשנשים מדברות על גברים ואיך הם פוגעים בנשים, מבחינתן אין בכלל דבר כזה 'צד שני', יש רק "הצד שלנו נגדם".
נתקלתי פעמים רבות בגברים שמבחינה עיקרונית הם מסכימים איתי שפמיניזם זה דבר רע, אבל הם חייבים להיכנס לויכוח על כל שטות וכל פרט שולי טכני כזה או אחר, מה שמשעשע את הנשים ומעניק להן פירצה שדרכה הן מצליחות לסכסך בין גברים.
אצל נשים זה לא כך והן הרבה יותר מאוחדות בדעתן נגד גברים. יצא לי אפילו להשתתף בפורום שבו גרמתי לשתי בנות ששנאו אחת את השניה להפוך לחברות טובות תחת המטרה המשותפת "להיכנס" בי. רואים סצינות כאלה בקומדיות, ששתי נשים רבות והולכות מכות, גבר מנסה להפריד ביניהן, ופתאום שתיהן מתאחדות ומרביצות לו, כך זה בדיוק עובד במציאות וזה בכלל לא מצחיק. זאת בדיוק הסיבה שבגללה המונח שוביניזם המתייחס לקנאות ולאומנות, מתאר הרבה יותר טוב נשים ופמיניזם מאשר גברים וגבריות.
מה שהכי מקומם במלחמה של הפמיניסטיות נגד גברים היא שזאת מלחמה שנשים כופות על גברים בכוח. גברים לא יכולים להילחם בנשים כי מבחינה אבולוציונית הם בנוים תמיד להגן על הנשים והילדים, לספק להם מזון, קורת גג וכל צרכיהם וגברים משתמשים באלימות באופן אינסטינקטיבי וספונטני אך ורק כדי להגן על נשים, בתור דפוס התנהגות נורמאלי.
ראו לדוגמא את הסרט 'גברת דאוטפייר' בו הגיבור נאלץ להתחפש לאישה כדי לעבוד כמטפלת ולהיות קרוב לילדיו. בתחפושת של גברת, הוא אפילו זוכה לפריוולגיה לעקוץ, לתקוף ולהעליב את החבר החדש של גרושתו, מבלי שיוכל להגיב ולהתגונן נגדו ("נגדה").
שלבים בהתפתחות הפמיניזם
הפמיניסטיות מסוף שנות ה60 וה80, האמינו וטענו שגברים ונשים הם שווים ואין שום הבדל גופני ביניהם, חוץ ממוסכמויות ותפיסות חברתיות "פטריארכליות" שהכתיבו את "השליטה הגברית" ויצרו את ההבדלים בין המינים. היה למשל ביטוי מאוד פופולרי "כל מה שגבר יכול לעשות גם אישה יכולה, רק טוב יותר".
הפמיניסטיות הבינו שהמחיר לשיוויון אמיתי הוא יקר מדי ואף אישה לא תהיה מוכנה שיתייחסו אליה כמו לגבר, כלומר כמו לעבד, ואף אישה לא תהיה מוכנה לוותר על הפריוולגיות שלה בסגנון "ליידיס פירסט", למשל. כך חלק מהפמיניסטיות התפקחו מאז וכעת הן טוענות שגברים ונשים הם לא שווים, הם שונים ומיוחדים כל אחד בתחומו והם חושבים בצורה שונה, לכן חייבת להיות חלוקת תפקידים מיגדרית ברורה, קבועה ושרירותית לפיה, בשורה התחתונה, גברים הם השרירים ונשים הן המוח.
מבחינת הפמיניסטיות, האישה מפותחת הרבה יותר מהגבר, במיוחד מבחינה שכלית, מנטלית, חברתית ורגשית ("אינטלגנציה רגשית"). לימור ליבנת לא המציאה כלום כשאמרה:"נשים בכל מקרה יותר טובות מגברים. יש להן יכולות יותר טובות, יש להן אינטליגנציה רגשית שמאפשרת לתקשר עם הסביבה הרבה יותר טוב מגברים, וממילא בעזרת ההידברות הן יכולות להגיע לכל מקום שירצו. חשוב לי לומר זאת בפירוש". מדובר בתפיסה עקרונית שפמיניסטיות שפועלות מאז סוף ה60 להוכיח שהגבר הוא בעצם ניאנדרטל ("אדם קדמון") יחסית לאישה, והן משתמשות במחקרים כביכול מדעיים להוכיח זאת, בדיוק כמו שעשה משטר שאסור לי להזכיר את שמו.
הן טוענות שנשים מסוגלות לעשות גם תפקידים שנחשבו בעבר 'גבריים' (כמו להטיס מטוס קרב או לנהל חברה גדולה), וגם תפקידים 'נשיים' אבל גברים מוגבלים רק לתפקידים גבריים של עבודה פיזית קשה, שחורה ומסוכנת ושמעתי על מורות שצורחות ללא בושה בתיכון שבנים בכלל לא צריכים ללמוד, רק בנות מסוגלות ללמוד ו"נשים צריכות להיות מנהלות וגברים - פועלים". זו אחת המטרות שלהן - למנוע השכלה גבוהה מגברים.
מבחינת הפמיניסטיות והתרבות שהן מכתיבות, נורמלי לחלוטין שאישה, מנהלת, תצעק ותשפיל חבורה של גברים שעובדים בשבילה, בזמן שהיא יושבת לה עם הרגליים על השולחן. לנשים יש כיום עודף ייצוג בכל מה שקשור לעבודות ניהול, שליטה ופיקוד, גם בצבא וגם באזרחות, תחת התפיסה ש"גברים זה שרירים ונשים זה מוח". ואח"כ מתפלאים שנשים חיות יותר שנים? לדוגמא, חבר שלי נשלח להיות מועמד לעבודה מסוכנת מכל הבחינות שבה הוא יצטרך לטפס על ארובות בבית זיקוק כדי לנקות אותן (למרות שהוא סובל מרגישות בדרכי הנשימה). אם הוא היה מסרב, היו כותבים לו בלשכת העבודה "סירוב" והוא היה מפסיד זכויות. גברים הם עבדים במלוא המובן ושימו לב שהמילה 'עבד' קיימת רק בלשון זכר (אבחנה של פרופ' מרטין ואן קרפלד בספרו "המין המיוחס").
כיום, אישה לא תעשה עבודה פיזית, אפילו אם היא בריאה וחזקה כי "זה מוריד מהכבוד שלה" - אישה רוצה שיתייחסו אליה כאל ליידי וזאת בדיוק הסיבה שכאשר אני נכנס לפורום, הנשים שם או בורחות, במידה ואני מצליח להתקיל אותן מבחינה לוגית-חשיבתית-הגיונית, או להתחרות ביניהן מי תרד עליי, תקלל ותעליב אותי יותר ומי תביא יותר גברים בריונים שיאיימו עליי (וזה קרה לי המון). יעידו על כך מגיבות שנכנסות לבלוג הזה רק כדי לפרסם קללה ולברוח.
שוב, צנזורה והשתקה
הדבר שהכי מפחיד פמיניסטיות זה מתנגדים והן פועלות בכל הכוח כדי להתנכל להם. יש לפמיניסטיות תוכניות מפורשות לעצור גברים רק בגלל חשד ל"דיעות נגד נשים" (שימו לב לשאלון הזה). בקנדה למשל יש תוכנית ממשלתית לעצור כל מי שכותב נגד הפמיניזם באינטרנט.
נרחיב ונפרט בהמשך על השיטות של הפמיניסטיות להשתיק מתנגדים באמצעות התקפות אישיות, קללות, לעג, מילים כמו 'הומו', 'שונא נשים', 'מיסוגיניסט', 'שובניסט', 'חולה נפש', ובעיקר שימוש בכוח החברתי שלהן כנשים. (אגב, ייתכן שהפמיניסטיות בישראל למדו ממני את המילה מיסוגינסט, כי דיברתי פעם עם סטודנטית שסיימה תואר שני בעבודה סוציאלית, היא הופתעה כשאמרתי לה "מילא יגידו מיסוגיניסט, אבל למה שוביניסט? זה מונח בכלל לא רלבנטי". היא הסתכלה עליי בתדהמה וביקשה ממני לאיית לה איך כותבים מיסוגיניסט)
שדולת הנשים גם פיתחה "חוליות שטח" של נשים ונערות תחת הכינוי "שגרירות תקשורת", שנדחפות לכל פינה, כדי "לחנך את ציבור הגברים", וזה אומר בעיקר תגובות גולשים באינטרנט. בשנים האחרונות חל שינוי לטובה ויותר ויותר אנשים, גברים ונשים, מגיבים בידיעות חדשותיות בואללה בYNET ובשאר אתרי החדשות, בצורה שלא מחמיאה לפמיניסטיות כי לציבור בהחלט נמאס מהפמיניסטיות ומהשקרים הגסים שלהן. אי אפשר לשקר במשך שנים כה רבות לאנשים כה רבים ולצפות שכך זה יישאר לנצח. זוהי מגמה מאוד מעודדת ומשמחת, אבל גם שדולת הנשים ושגרירות התקשורת שלהן (שיכולה להיות כל ילדה "פקאצה" עם חיבור לאינטרנט) החליטו להיכנס בכוח ולהכניס כמה שיותר תגובות.
שימו לב למסמך הזה של משרד החינוך:
"כדוגמה לפעילות ניתן להפנות את המשתתפים ליוזמה של שדולת הנשים, המקיימת את "רשת שגרירות תקשורת", בה חברות נשים המגיבות נגד פרסומות או התבטאויות הפוגעות בנשים. השגרירות עוקבות ביסודיות אחר פרסומים בכל אמצעי התקשורת בישראל - עיתונות, טלוויזיה, רדיו ושלטי חוצות - במטרה לזהות ידיעות ומודעות המשתמשות במוטיבים סקסיסטיים ופורנוגרפיים."
לבריוניות האלה הכי קל להכניס תגובות כי כשמכניסים תגובה לידיעה חדשותית שלא מחמיאה לפמיניסטיות, הם משתדלים לצנזר אותה ולא לאשר לפירסום, עד כמה שאפשר. רוב האנשים האחראים על סינון ואישור התגובות, הן נשים, כפי שהבנתי מבכיר בואללה שהופיע בטלווזיה. מנסיוני הרב, אתה צריך להכניס עשרות פעמים תגובות, וזה יכול להגיע ממספר שעות עד ל12 24, לעיתים אפילו 48 שעות עד שהתגובה מאושרת, כאשר הידיעה כבר לא נמצאת בכותרות הראשיות.
גם בנושא של הניפוח חסר הפרופורציות והעיסוק האובססיבי של הפמיניסטיות של מה שהן מכנות "ביזוי נשים בפרסומות" נרחיב בהמשך. פירסומאי שהוא בכלל פמיניסט מסביר שיש מגמה ברורה של השפלת הגברים בפירסומות.
שאננות הגברים
שאננות ואדישות הגברים זאת בעית הבעיות במלחמת המיגדרים. ראשית, אני לא רוצה חלילה לזלזל באף אחד כי אני מכיר גברים רבים שאיכפת להם, והם מוכנים לתת מזמנם כדי לקרוא, ללמוד ולהגיב על נושאים מיגדריים. בהחלט יש גברים אמיצים וגיבורים שלא מוכנים להיכנע לתכתיבים של תעמולניות פמיניסטיות שונאות גברים ומגיע להם כל הכבוד והעידוד.
שנית, הבעיה היא חברתית מפני שהתוקפנות הנשית שבאה לידי ביטוי בתפיסת העולם הפמיניסטית משתמשת בתרגיל ה"לפגוע ולברוח". בניגוד לבריון שמכה אדם בשביל הנאה ומחכה לראות כיצד הוא יגיב, אישה מכה, בורחת ודואגת לטשטש עקבות. כך בדיוק הפמיניסטיות דואגות להעלים עין, להסתיר, לגנוז ולהתעלם ממקרים שבהם אישה מבצעת פשע, חמור ככל שיהיה. גם כשזה מגיע לתיקשורת, הפמיניסטיות משכנעות את הציבור ש"האישה היא תמיד הקורבן".
לדוגמא, התבצע רצח מזעזע בארה"ב שאישה רצחה את בעלה לשעבר כי לא שילם לה מזונות, והמיסה את גופתו בתוך סיר עם חומצה. מגיב בנושא סיפר שכאשר קרא על המקרה בעיתון, אישה שישבה לידו אמרה "חבל שהיא נתפסה. זה בטוח שהוא התעלל בה".
גברים רבים חושבים שאישה אלימה זה סקסי ומושך כי כיום זה המסר שמועבר לציבור דרך הקולנוע. כך נוצר מצב שרק כאשר גבר נפגע באופן אישי, הוא מתחיל להבין כמה רע מצב הגברים, שלגברים אין שום זכויות ושאין לו למי לפנות ולפמיניסטיות יש מונופול ושליטה מוחלטת בכל תחום אפשרי. באופן טבעי קשה לגבר נורמאלי ממוצע להבין שהיצור המושך, הסקסי, היפה והחמוד שהוא נמשך אליו יכול להיות בקלות גם האויב הכי גדול והכי אכזר שלו. לעומת זאת, לאישה קל לראות בכל גבר אויב כפי שהסברתי בנושא "הגנה עצמית לנשים - הסתה לאלימות".
ג'ק
קישורים בנושא:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
