לפני מספר שנים שודרה בערוץ 10 תוכניתה ה"מיוחדת" של אושרת קוטלר "גבול אינטימי" אך הייתה, מסתבר, פחות קיצונית בהשפעתה התעמולתית-פמיניסטית. הביקורות קטלו אותה (קישור 1, קישור 2) והגדירו אותה, דווקא מהזווית הפרו-פמיניסטית, כפספוס, החמצה והצגה שטחית של הנושא. אין ספק שמתרחש בישראל תהליך מבורך של התפקחות והתעוררות של הציבור לנוכח הקיצוניות המיליטנטית של החוקים הפמיניסטיים ויותר ויותר גברים מתחילים להבין שבעצם על כל שטות ופיפס קטן כל אישה יכולה להגיש תלונה על "הטרדה מינית" ולתבוע ים של כסף (עשרות ומאות אלפי ש"ח ללא הוכחת נזק).
המושג הטרדה מינית ידוע מאוד כבעייתי, מעורפל, כוללני וגורף שמאפשר לכל אישה להגדיר סובייקטיבית כל סיטואציה, כל מבט, כל מילה וכל מגע עם גבר כ"הטרדה מינית" כי משטרת המחשבות הפמיניסטית מגדירה כל דבר שגבר אומר או עושה כ"בעל משמעות מינית", כפי שהוצג באופן קומי בפרק 8 בתוכנית הסאטירה "שערורייה" (1997):
"טל פרידמן: האם כשגבר אומר לאישה...
הפמיניסטית פינקוס: כן, זאת הטרדה מינית
טל פרידמן: מה הטרדה? לא סיימתי את השאלה!
פינקוס: אתה אמרת "כשגבר אומר לאישה"?
טל פרידמן: כן?
פינקוס: מה כבר יש לו לומר לה?"
לא פלא שקיים בישראל חוק כ"כ קיצוני שלא קיים כמותו בעולם, שמאפשר להאשים ולהרשיע גבר ב"הטרדה מינית" רק על סמך מילתה של אישה בלבד, בלי עדים, בלי הוכחות, בלי ראיות ובלי שום רקע קודם (הפיקציה שהפמיניסטיות מכנות "הטרדות חוזרות ונישנות") כי הרי מי שהמציאה ופיתחה את החוק היא ד"ר אורית קמיר, פמיניסטית קיצונית שטוענת שראשי ממשלה מזדקנים כמו יצחק רבין, מנחם בגין ואריאל שרון פנו לדרך השלום "כי כבר לא עומד להם הזין", כלשונה: "יש לנו זיקפה, ולא ניתן לרוקנה. שוב – אותה ארוטיקה של הכיבוש. כמעט כמו האהבה היוקדת לתורה, או זו לאדון העולם (ראו פרשנות חז"ל שיר השירים). והכל במקום לטפח יחסי אנוש בריאים יותר, לרבות במישור הארוטי, המיני, המיגדרי. ועוד הבנתי את התופעה של פוליטיקאים מזקנים אשר מאבדים את שמחת הכיבוש ומוכנים לראות את התהום הפעורה, ולסגת: יצחק רבין ז"ל, אריאל שרון. גברים מזדקנים, מסתבר, נשלטים פחות על ידי חרדת ההצטמקות. כן ירבו."
גם הסיפור של "מלכת היופי" לינור אברג'יל לדעתי הוא בלוף אחד גדול לפי מה שזכור לי שאמרו השופטים כשפסקו את גזר הדין והרשיעו אדם ב"אונס אכזרי": שלינור אברג'יל היא דמות ציבורית שמהווה סמל ודוגמא לנשים צעירות ולכן הם מקבלים את מלוא גרסתה כפי שהיא כדי לא לפגוע בכבודה ולא להרתיע מתלוננות אחרות.
שימו לב לתגובתו של עו"ד אייל ליאני באתר זה:
לינור אברג'יל אינה ראויה לשמש כדמות חיקוי לשום דבר.
הייתי מתמחה של השופט נתן עמית, יו"ר הרכב פשעים חמורים בביהמ"ש המחוזי בת"א. זמן מה אחר כך הוא שימש יו"ר הרכב השופטים שהרשיע את שלמה נור באונס של לינור. הייתי אז סניגור פלילי המעורב בתיק. מקריאת הפרוטוקולים ומהתייעצות עם עיתונאים ומתמחה אחרת במחוזי, עו"ד אילנה ללצ'וק. לדעתי מדובר בנערה פתיה מנתניה, שהגיעה מהר מדי לתהילה. היא הגיעה לאיטליה לבדה. שלמה נור שימש לה תחליף לדמות אב. לא ברור, בלשון סגי נהור, אם הוא לא קיים עימה יחסים בהסכמה קודם שם.
היא כנראה פחדה מהחבר הנתנייתי הערס שלה ואמרה ששלמה נור אנס אותה. בבית המשפט הגרסאות שלה היו מבולבלות ואף נמצאו שם שקרים ממש. אני יודע שאני עשוי להתבע דיבה על ידה אך אני מפנה לפרוטוקולים של המשפט ואני נהנה מהגנת "אמת דיברתי".
השופט גם שאל את הנאשם בהתנשאות:"למה בחורה כ"כ יפה וצעירה תפתה גבר מכוער ומבוגר כמוך?". (לדעתי לינור אברג'יל היא מכוערת. היא גם גדלה כילדה "טומבוי" כלומר גברית-אגרסיבית, ישראלית ו"ערסית" ממוצעת. יש בה משהו מאוד גרוטסקי לדעתי)
בשורה התחתונה ייתכן מאוד שאדם נכנס לכלא ל16 שנה רק כדי לרצות את הפמיניסטיות שרצו עוד דגל/סמל שהן תוכלנה לנפנף בו ולהתגאות בעוד הישג ועוד כיבוש משפטי ("תקדים"). יש גם כאלה שחושדים שגברת לינור אברג'יל עשתה ניצול ציני של "סיפור האונס" שהתרחש לטענתה כחודש וחצי לפני זכייתה בתחרות מיס עולם.
בינתיים לינור "המסכנה, הקטנה, החלשה וחסרת האונים" עשתה קריירה בינלאומית ואפילו הופיעה עם להקת ווסטלייף. גם היא כמו כל הנשים ה"מסכנות" ו"התמימות" בשואו ביזניס עשתה שימוש וניצול בוטה ואגרסיבי של מיניותה וגופה עבור כסף, פרסום ותהילה.
אנחנו לא "אור לגויים" כמו שנאמר בתכנית אלא להיפך: תמרור אזהרה שכל מדינה ועם שלגברים שלו יש את המינימום כבוד עצמי וקומון סנס יידע להיזהר ממנו. ישראל גם ידועה אגב כמדינה שמייצאת נוכלים ושרלטנים ורמאים מהגדולים בעולם, כל סוכן משטרתי בעולם יגיד זאת.
הכל אצל הנשים הללו סובב סביב מין ומין ומין!
אחרי שצפיתי שוב בהקלטת הוידיאו יכולתי לראות בעצם שהסיפורים שסופרו היו אידיוטיים למדי, שלא נאמר בהם שום דבר חד-משמעי וברור, וכיצד אפשר להפוך כל שטות נשית ל"דרמה מזעזעת וקורעת לב" באמצעות מוזיקת רקע מתאימה, זוויות צילום, עריכה נכונה וכמובן "דמעות והתרגשות", משחק שנשים מתמחות בו מלידה. הסיפור של כרמלה מנשה הוא בכלל אבסורד כי לדעתה קצין צריך היה לשבת בכלא רק על זה שניסה להתחיל איתה!
מי היא בכלל לימור ליבנת שתספר על "איך הוטרדה מינית" אם היא בעצמה ידועה בנטיותיה האלימות והאגרסיביות כשהכניסה סטירה למפגין שהתנגד לדעותיה לעיני מצלמות הטלוויזיה וידועה בדעותיה הפמיניסטיות הקיצוניות?? (לטענתה: “נשים בכל מקרה יותר טובות מגברים. יש להן יכולות יותר טובות, יש להן אינטליגנציה רגשית שמאפשרת לתקשר עם הסביבה הרבה יותר טוב מגברים, וממילא בעזרת ההידברות הן יכולות להגיע לכל מקום שירצו. חשוב לי לומר זאת בפירוש“)
אישה אגרסיבית וכוחנית שמדברת ונראית כמו גבר - מי הדפוק שינסה "להטריד" אותה או להתחיל איתה? רק מהבעות פניה והדיבור המגמגם ניתן היה לראות שהיא מדברת שטויות ("צעירה מאוד"? בת כמה היא הייתה, 10?). רק כשהיא מספרת על חקיקת החוקים ל"הגנת הנשים החלשות" היא מתחילה לדבר בצורה רצופה, בביטחון וכוח (לי זה מזכיר תעמולה במשטרים אפלים). בכלל הטענה כאילו ב"משדר המיוחד הזה ידברו נשים חזקות" (שנאמר עוד בפרומו ששודר שוב ושוב) היה מאוד מתנשא ויהיר. אם אני הייתי אישה, הייתי נעלב.
בסופו של דבר הכל הצגה לתקשורת, משחק ומניפולציות פסיכולוגיות. הכל מתוזמן, מתוכנן ומתואם מראש כי כך הפמיניסטיות רגילות לסחוט רגשית את החברה כולה ולהשפיע פוליטית (עובדה, התנועה הפמיניסטית היא התנועה הכי חזקה והכי דומיננטית כיום), תמיד בדמעות-תנין, תמיד במשחק ה"אני אישה קטנה, מסכנה, חלשה וחסרת אונים בעולם של גברים רשעים ומרושעים".
האופן בו הפמיניסטיות מבצעות את שטיפות המוח שלהן הוא מאוד מתוחכם - שימו לב להבעות הפנים: בהיפנוזה והחדרת מסרים תת-הכרתיים וסוגסטיות זהו הכלי המרכזי והדומיננטי. זאת הסיבה שבגללה מהפנט תמיד מתחיל ב"תסתכל עליי" ולא נניח "תקשיב למה שאני אומר". ההנחיות הקוליות הן דווקא משניות.
למעשה אם חושבים על, זה מאוד הגיוני: איך תינוק לומד לדבר? לדעתי הוא מקשר בין הבעות פנים לצלילים שהוא שומע. כלומר מבטים והבעות פנים היא התקשורת הכי בסיסית שמוכרת לאדם, תקשורת שנשים יודעות לנצל לרעה.
כמו כן, חשוב לציין שהשתתפו בתוכנית נשות תקשורת ושואו-ביסניז: שחקניות, פוליטיקאיות, עיתונאיות, מנהלות וכו', נשים שיש להן את הכלים והכישורים התקשורתיים-מניפולטיביים, נשים שהודרכו היטב ע"י יועצי תקשורת ומומחים שונים לאורך כל הקריירה שלהן.
פעם שקרנית, תמיד שקרנית
כצפוי אושרת קוטלר פתחה את התוכנית בראש ובראשונה בנתונים כמו "אחת משלוש נשים עברה תקיפה מינית" - התרגיל הישן ביותר של הפמיניסטיות שחוזרות על מסרים שוב ושוב ושוב עד שזה נכנס לאנשים למוח, עמוק לתת-המודע. הנתון כאילו צעירים נוטים יותר להחמיר עם נושא ה"הטרדות המיניות" מראה דווקא על השפעת שלטון המטריארכיה ששולט בדור הצעיר שנחשף לשטיפות מוח והסתה בלתי פוסקת במערכת החינוך, במוסדות להשכלה גבוהה, דרך אמצעי התקשורת, סרטים, סדרות טלוויזיה וכו'.
אמרתי זאת לחבר שסיפר לי על הפמיניסטיות ש"מפציצות" את המכללה שלו בהרצאות המטופשות שלהן ואומר זאת לכולם: תשתדלו לשאול אותן כמה שיותר שאלות. מהר מאוד תראו כמה הן לא אוהבות ששואלים אותן שאלות קשות ואיך הן מגמגמות, מאבדות סבלנות ומתקשות לענות בעיקר על השאלות החשובות יותר כמו מאיפה הנתונים ואיך ולפי מה בדיוק יודעים על כוונותיו המיניות של גבר?
כשגבר מגיע לעימות עם מתלוננת, היא מלווה גם בעורך דין וגם בנציגה של "מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית", ארגון פמיניסטי קיצוני, גדול וחזק ששולט, מבצע פעילות מגוונת של שטיפות מוח (בעיקר בבתי הספר), מטיף לנשים להתלונן על כל שטות, אפילו אם זה אומר להמציא ולשקר ולהעליל, כפי ששמעתי ממספר נשים.
נתוני האמת מראים תמונה שונה לחלוטין, שיש הרבה מאוד תלונות כזב, למעלה מחמישים אחוז, כלומר יותר תלונות שקריות מאשר תלונות אמת.
להלן שני מקרים לדוגמא:
במקרה הזה חיילת בדתה סיפור אונס כי פחדה להיתפס ולהיענש ואז מה קל יותר מאשר להאשים חיילים ממין זכר?
החיילים נמצאו דוברי אמת ושוחררו:
ואלה רק שני מקרים מתוך מקרים רבים מאוד, אלפי מקרים בכל שנה שבהם גברים חפים מפשע בכל הגילאים וכל שכבות האוכלוסייה נעצרים, נחקרים בתנאים איומים, מושפלים, נחשפים לאלימות והתעללות, כל חייהם נהרסים - עבודה, משפחה, חברים, כסף ורכוש, הם מאבדים הכל ורק אולי כמה שנים לאחר מכן מסתבר בעצם שכל הסיפור היה שקר וכזב, וגם זה אם בכלל היה להם מזל והרבה מאוד כסף כדי לשכור חוקר פרטי, למשל.
חשוב להבין ולזכור שזוהי מלחמת חורמה נגד כל הגברים באשר הם. הפמיניסטיות רוצות לא רק לסרס את הגברים ואת המיניות הגברית (בדומה למה שהן עושות לחיות המחמד שלהן) אלא הן ממש רוצות להפוך את הנשים למין השולט, הדומיננטי, הקובע והחזק. זה לא אומר בשורה התחתונה שגברים יצטרכו לחכות שנשים "יתחילו" איתם, כפי שהפמיניסטיות סיפרו בעבר, אלא להיפך: נשים אף פעם לא יעשו את זה כי זה "לא בכבוד שלהן להתחיל עם גבר" ו"שהגברים יעבדו קשה יותר", זאת כל המטרה של נשים-פמיניסטיות בחייהן - להקשות כמה שיותר על חיי הגברים, למרר אותם ולדאוג לשחוק אותם למוות 7-8 שנים לפניהן.
אושרת קוטלר, מניפולטורית-פמיניסטית (כפי שהראיתי בווידאו הזה) מתארת את הנשים כמסכנות וחלשות וחסרות אונים ממש כמו ילדות קטנות בזמן שהיא בעצמה נמצאת בעמדת כוח והשפעה כמו כל האורחות שלה בתוכנית, כולל מנכ"לית בכירה של נמל ימי שאומרת "שהגברים יירגעו קצת". אולי ההיפך הוא נכון, גבירתי הדיקטטורית? אולי הנשים הן אלה שצריכות להירגע???
גם נמאס לי לשמוע את הסיסמא "אסור שגבר ייכפה את עצמו על אישה" כי בינתיים אלה דווקא הנשים שכופות את עצמן על הגברים. הן נדחפות לכל מקום, הן דורשות בכוח החוק להיות במקומות שיש בהם בעיקר גברים (ראיתי למשל קטע מסרט בו אישה נדחפת לקבוצה של ימאים ואח"כ מראים "כמה היא מסכנה" כי הגברים ה"רעים" לא רוצים בה!) וזאת כאשר הן שומרות בקנאות שוביניסטית על מקומות לנשים בלבד (ע"ע אפרטהייד מיגדרי).
נשים כמו קוטלר וחברותיה אלופות עולם בהתבכיינות, הזלת דמעות תנין וחזרה אינסופית על סיסמאות ש"צריך להחמיר בעונשם של עברייני מין" אבל באותו הזמן הן דואגות להגן על נשים עברייניות מין ועובדה שהן יצרו מציאות שאפילו אסור לדבר על עבירות מין שמבצעות נשים, בדיוק כמו עבירות אלימות ורצח כי "הנשים הן תמיד קורבנות", והן חסמו לאחרונה בכוח הצעת חוק לפיה גם אישה תוכל להיות מורשעת באונס (בקרוב נרחיב בנושא). כל זה קורה במדינה פסיכו-פמיניסטית שבה מנסים כמעט בכוח לגרום לאישה שקיבלה נשיקה מח"כ מרציאנו, להגיש תלונה על "הטרדה מינית".
הנה למשל דיווח מעיתון ידיעות אחרונות 14.03.2007, שמראה היטב מה הוא אותו "שיוויון בפני החוק" :
"קיימה אורגיה עם בת 13 ולא תשפט.
בני הזוג קשי הואשמו בניצול מיני של השמרטפית שלהם. כתב האישום נגד האישה בוטל כי לא נערך לה שימוע.
קיימה אורגיה עם בעלה ועם השמרטפית בת ה13 וכתב האישום נגדה בוטל. ע"פ כתב האישום אירחו בני הזוג אלי ונחמה קשי בביתם נערה בת 13 בתם של חברים. הנערה נהגה להשגיח על התינוקת של בני הזוג ולעזור בעבודות הבית. אלא שלאחר כשנה התברר שכל אותה התקופה נוצלה הנערה מינית ע"י אלי קשי שנהג לשכב עימה כמה פעמים בשבוע. ובחלק מהמקרים צירף לחגיגות המין חבר שלו ואת אישתו. הגילוי הוביל לחיקרת משטרה ולכתבי אישום נגד בני הזוג. אלי קשי הואשם בעבירות חמורות של אינוס ונידון לשבע שנות מאסר. נחמה קשי הואשמה בבית המשפט השלום בעבירות קלות יותר של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות ואי מניעת פשע. סנגורה, אורי בן נתן, הגיש בקשה לבטל את כתב האישום משום שלא נערך לנאשמת שימוע כדין. שופטת השלום דרורה בית-אור החליטה כי "הזכות להליך הוגן חשובה לא פחות מהזכות לגילוי האמת" וקבעה כי כתב האישום יבוטל.
בפני הפרקליטות עומדת האפשרות להאשים את קשי פעם נוספת, אולם בטרם כך עליהם לערוך לה שימוע."
לפיכך נשאלת השאלה (חומר למחשבה): האם יאפשרו לנשיא משה קצב ופרקליטיו לפסול את הראיות שנאספו בדרכים לא תקינות ובלתי חוקיות?
בסופו של דבר "מאבק הפמיניסטיות" והשפעת שלטון 1,246 הארגונים הסחטניים שלהן בישראל פוגע לטווח האורך לא רק בגברים אלא גם בנשים עצמן כי מרוב שנשים ירוצו להתלונן על כל שטות, נגיע למצב שנשים שבאמת נפגעו, יידחקו לפינה גם בגלל הבזבוז הרשלני וחסר האחריות של משאבי כוח אדם ותקציב וגם כי בסופו של דבר יותר ויותר אנשים, גברים ונשים, יפסיקו להאמין למתלוננות ודי בצדק האמת, בדיוק כמו בסיפור על הנער שצעק "זאב, זאב" ובסופו של נטרף על ידם כי אף אחד לא רצה לבוא לעזרתו.
ג'ק
קישורים בנושא:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
