
לפני מס' שנים התארחה מגישת "עובדה" וכוכבת
ערוץ 2 אילנה דיין בפורום בYNET וענתה לשאלות
גולשים. לשאלתו של גולש מדוע היא לא מביאה למסך את מצוקת הגברים הגרושים,
היא הסבירה חד וחלק שבעצם אתם הגברים חזקים מדיי ולכן לא נתייחס אליכם:
"אני מאמינה לך. יש גברים במצוקה, יש בעלים גרושים שרע להם.
אבל נדמה לי שמעבר לסיפור כזה או אחר, התפקיד שלנו הוא לתת קול למי שהושתקו, הוחלשו
והודחקו לשוליים במשך השנים.
זה ההסבר להתמקדות במצוקה
הנשית (כמו למצוקתם של שחורים, של
ערבים, של עובדים זרים, של הומוסקסואלים). חברה בריאה מנסה בכל כוחה לשבור את
החומות שמפרידות בין המעמדות. ואתה, מה
לעשות, שייך לצד החזק, המואר של הירח. זה אולי לא נכון אישית, אבל זה נכון
חברתית. מעבר לזה, כל
סיפור אמין חשוב, חדש ומעניין נשמח לטפל."
יעקב קנדלקר, מפעיל בלוג "זכויות הגבר
בישראל":
אני אדם נכה במחלת ניוון שרירים קשה ונדירה בשם SMA
ומנהל מאבק משפטי מאוד קשה כבר 20 שנה. עברתי בילדותי 10 שנות
התעללות והתאכזרות מאוד קשה במערכת החינוך שכללה כל סוג התעללות כולל אלימות
פיזית קשה, השפלות, הזנחה, תקיפה מינית במסגרת כותלי ביה"ס ואף כליאת שווא ועינויים במשך
תקופה ארוכה.
מתוך חוות דעתו של מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר אנדריי
לוסטיג:

צוות עובדה היו היחידים בתקשורת שעמדו לעשות עליי כתבה
בסוף 1996. לאחר חודשיים של תחקיר מעמיק, התקשרה אליי התחקירנית אפרת מיכאלי
ואמרה לי: "תשמע יקירי, החלטנו שאנחנו לא יכולים לעזור לך".
הייתי בשוק ושאלתי מדוע. היא אמרה: "המקרה שלך הוא מאוד גבולי, אנחנו
בתקשורת מחפשים רק מקרים שהם שחור ולבן, לכאן או לכאן". היא גם
הסבירה לי שפנה אליהם מומחה בכיר ממשרד החינוך:"הוא אמר שהם מכירים היטב
את המקרה שלך, שהמערכת עשתה מעל ומעבר לעזור לך אבל לצערם הם לא הצליחו להציל אותך
בזמן מהמשפחה שלך".
בדיעבד התשובה של אפרת שפכה המון אור על ההתנהלות הרשלנית
של המערכת כולל גורמי הרווחה שעוד בילדותי ניסו לנתק אותי מהוריי
היקרים ללא שום סיבה, עם עלילות וסיפורים שקריים על "פגיעה מינית"
שכאילו עברתי בילדות! בפועל בגלל ההתעלמות והאדישות של התקשורת במשך 20 שנה,
הצליחו גורמי המדינה שאני תובע לשקר נגדי ונגד הוריי בלי שום גבול בביהמ"ש
ולהוציא נגדי פסק דין שכולו שקרים, סילוף, טעויות, הכפשות ונזיפות קשות בי מצב
השופטת ג'ני טנוס "על עצם הגשת התביעה"!!!
זה המקום להסביר מעט על כללי המשחק במדינה דמוקרטית
אפילו חצי דמוקרטית:
כשהאזרח הקטן תובע את המדינה, הוא מראש בעמדת נחיתות כמו
נמלה מול הר געש. הגורם היחיד שאמור מעט לשפר את מאזן הכוחות טיפה ולהעניק מעט
סיוע לצד החלש זה התקשורת... אבל בישראל, מתברר שהתקשורת היא כלי שרת בידי הצד
החזק, המושחת, הרשע והאכזר ביותר.