לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פלאפי הארנב המעופף

ברוכים הבאים לפלאפי הארנב המעופף! עקב קוצר במקום, לא אוכל לתאר את כל הדברים המופלאים שעליהם אכתוב, אך אנסה לתת כמה מילים: הבלוג הזה הולך לעסוק בחיי, ובדברים המסעירים המטורפים ולפעמים המשעממים עד מוות שעוברים עליי. אם אתם בעלי לחץ דם גבוה, אולי תשבו?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2020    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עשרה דברים טובים בלהיות רזה


קודם כל, אני רוצה לסייג שלאחר הרשימה הזו, תגיע רשימה הפוכה של "עשרה דברים מחורבנים בלהיות רזה" - כך שיש איזון.

דבר שני, אצלי לפחות, רזון הוא לא בדיוק מבחירה אלא כתוצאה מדיאטה רפואית ובעיות עיכול.

ועכשיו לרשימה:

  1. קל להתכופף. נשמע בסיסי, אבל כרס גדולה מקשה מאוד על התכופפות.
  2. פחות מעצבן להתפשט בחוף הים וכדומה - למרות שזה תלוי גם באופי ובאישיות.
  3. קל יותר לזוז, ללכת, לרוץ וכדומה. ככל שכבדים יותר - קשה יותר לזוז.
  4. קל יותר להגיע לגוף שרירי - פחות אימונים ומאמץ בדרך.
  5. פחות התנכלות מהחברה בכללותה שמעדיפה אנשים רזים על מלאים או שמנים.
  6. מקל על מעבר במקומות צרים - מנהרות, מערות, דלתות צרות ומעברים מכל הסוגים.
  7. קל יותר למצוא בגדים במידות קטנות מאשר במידות גדולות.
  8. אפשר לאכול מה וכמה שרוצים בלי הערות מטומטמות - לרוב ובמידה ואין בעיות רפואיות.
  9. אין משקל עודף שגורם לבעיות של כאבי גב ושרירים בכלל.
  10. עשוי להקל על תדמית גוף במידה והרזון הוא טבעי.

 

נכתב על ידי פוקס , 23/12/2016 08:57   בקטגוריות אוכל, בריאות, מחשבות, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזרה מהחום




לקטע המלא...
נכתב על ידי פוקס , 2/3/2016 02:29   בקטגוריות בריאות, אוכל, מחשבות, מדע, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוכל


 

מזון למחשבה

 

היום אני אדבר על אוכל. כלפיו יש לי יחס אמביוולנטי.

מה הכוונה? אני אוהב אוכל, אני אוהב לאכול, ואני אוהב אוכל טוב (אבל לא בהכרח מסובך).

אבל, אני לא תמיד אוהב את הצורך לאכול. הצורך לאכול כדי להזין את הגוף, ולהמשיך לפעול ולהתקיים.

מדוע? כי זה דורש מאמץ - לזכור, להחליט מה להכין, להכין את האוכל, לנקות, לסדר וכו' וכו' וכו'.

זה לא בהכרח שיש לי משהו טוב יותר לעשות, זה סתם מרגיש כמו טרחה מיותרת ולפעמים זה גם משעמם.

אין לי ברירה בינתיים. כל עוד אין לנו דרך להעביר את המהות שלנו לגוף שלא דורש הזנה (או לפחות לא הזנה בצורת אוכל), זוהי מחויבות שאין להתחמק ממנה. יש כאלה שיאמרו שלייחל למצב שבו לא חייבים או לא צריכים או אפילו לא יכולים לאכול - זה נגד טבע האדם.

יכול להיות. אבל טבע האדם משתנה כל הזמן. לפני כמה עשרות שנים לא יכולנו אפילו לדמיין אפשרות שנוכל אי פעם לשמור את הזכרונות שלנו, ואולי אף את המהות שלנו במחשב מסוג כזה או אחר. אך התחלנו לקבל זאת כאפשרות החורגת מעולם המדע הבדיוני לעולם המציאות, יחד עם נאנו-בוטים, וטכנולוגיות עתידניות נוספות.

אגב, זה לא אומר שלא ניהנה מטעמים וניחוחות יותר - למעשה נוכל להינות מטעמים יותר מאשר אי פעם - תודות לזכרון, וחיישנים כאלה ואחרים.

האם אתם נהנים מהחזרה על הצורך להזין את עצמכם שוב ושוב? אולי בשבילכם התהליך מהנה. או שאולי אתם כמוני ואינכם אוהבים את הטרחה?

אשמח אם תספרו לי בתגובות.

נכתב על ידי פוקס , 18/12/2013 09:26   בקטגוריות אוכל, מחשבות, מדע  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  פוקס

בן: 50



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
8,734
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)