סיימתי בחינות. אפשר לקרוא לפברואר "חופשת סמסטר" ולא רק "פברואר" כמו שאני וס' עשינו בשנתיים הקודמות.
חסר עדיין ציון אחד בגנטיקה, אבל הלך לי בסדר ואני לא חוששת מכישלון. לעזאזל, אחרי שעברתי פרמקוקינטיקה אני מרגישה בלתי מנוצחת, מה זה כבר מנדל וכמה מחלות תורשתיות לעומת הידע הפרמקוקינטי הדרמטי שלי.
השבוע עבדתי הרבה, היו גם ימי מכירות מיוחדים והחנות הייתה מפוצצת, הרגשתי את הנשמה שלי מתפוררת עוד קצת בכל פעם שלקוח בא שאני אעשה לו חשבון.
אבל זה לא העיקר.
מה שיותר מעניין זה שביום שני בערב אני טסה לטיוואן. אנטון שם במסגרת העבודה והוא קנה לי כרטיס לבוא אליו ל-8 ימים.
כרגע אני בעיצומן של האריזות והחישובים של כמה תרופות נגד שילשול אצטרך (למען הפרוטוקול, בנתיים לקחתי 2).
אז לא רק שיש לי חופשה בפברואר- מרץ האלה, אלא אני אפילו טסה לחו"ל. לפאקינג מזרח.
טסתי הרבה אבל אף פעם לא כמות כזאת של שעות (יש לי קונקשן קצר בהונג קונג) ובטח שלא לבד. לקחתי ספרים ומוזיקה, אני מקווה שאצליח לישון רוב הזמן.
הרבה זמן איכות עם עצמי. מקווה שלא נריב.
הולכת להמשיך לארוז דברים מיותרים
ביווווש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.