מרינה רעבה:
אני: בניסוי בודקים מוליכות של תמיסות...
מרינה: מה? מליחות של קציצות?!
יש מצב שהאוניברסיטה איבדה את בוחן האמצע היחיד שלי (ספציפית של כל מי שנבחן באותה כיתה מסוימת,
הכיתה המסוימת שאיך לא, אני הייתי בה).
אם עד עכשיו עוד היה לי שבב של כבוד מזערי כלפי המחלקה לכימיה, הרי שהוא נגוז, התאדה וחלף עם הרוח.
מצד אחד בסמסטר הזה יש הרבה חגים וחופשים, מצד שני הוא מכיל המון מקצועות מעצבנים (כשל-90% מהם אין קשר ממשי לתואר)
וההרגשה היא שהוא נמשך כבר שנה.
עוד חודש וחצי תקופת מבחנים ואז חופש עד אמצע אוקטובר. בתקווה גם טיסה לחו"ל (אנטון, תתחיל לחסוך כסף).
כתוצאה מהתסכול פניתי לאיביי. אילנה הזמינה לשתינו קלמרים והביאה לי במתנה:
הזמנתי גם כיסוי לפלאפון ושמלה, שאמורים להגיע מינימום בשבוע הקרוב, מקסימום בשנת 2020.
Note to self: את יודעת שהפלאפון שלך פריק, כשאפילו בפאקינג סין אין כמעט כיסויים בשבילו.
התרעמות:
יופי, החלטתם לעבור לאורח חיים צמחוני\טבעוני, שיבושם לכם. חלאס להציף את הפייסבוק בעשרות תמונות מחאתיות ביום.
אין לי שום דבר נגד מי שבוחר בדרך הזו, כי זה עניין אישי שלו, אבל סעמק, צאו לי מהצלחת.
אני אעשה את ההחלטות שלי ואוכל את מה שנראה לי לנכון. יש הבדל בין העלאת המודעות לבין הפאנטיות שהתופעה הזו גובלת בה.
עצוב לי על החיות אבל אני באופן אישי לא מסכימה עם הקביעה שהאדם לא נברא\נוצר\התפתח כדי לאכול בשר.
אני מאמינה שדווקא כן וזו זכותי.
אבל אני לא דוחפת לכם אל מול העיניים תמונות של חשיבות מצרך כזה או אחר שאתם לא צורכים או דרך חיים שאני מנסה לכפות עליכם.
צחקנו עם ס' שזה כמו לפרסם כל הזמן "אני סטרייטית!!!",
אבל לא רק שאני לא עושה את זה, גם אין לי בעיה עם מי שאינו כמוני ואני לא מפרסמת 20 תמונות של בולבולים מדי יום.
חג שמח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.yuls.