HELLO
MY NAME IS MOTI AND IM LIKE U [;
אזז ,
מה קורה ? D:
חחח סתם , אללה ילדים .
מחר עצמאות . איזה כיף סופסוף .
אבל תכלס , אני באמת באמת לא מבינה את השמחה הזאת .
בוקר , כולם בוכים על האנשים שחשובים להם , על האנשים שיקרים להם , שנרצחו במלחמות ישראל.. ,
ומיד לאחרכך , אמורים לשנות את המצב רוח שלהם ולחגוג , לשמוח ?
אני חושבת שזה מטופש ..
אומנם זה סוג של מתחבר , בגלל שמפני שאותם חיילים מתו , יש לנו מדינה היום .
וזה נשמע כולכך גועלי להגיד דבר כזה..זה נשמע ' תודה שאתם מתים .. '
ואני שונאת שזה יוצא ככה .. אבל בתכלס , ככה זה .
אני חושבת על כל המשפחות , על כל האימהות , שיושבות בחדר ובוכות בוכות בוכות ,
בלי הפסקה , וברגע אחד , אמורות לשנות את הרגשתם ,
שאני בטוחה שאפעם לא השתנתה ..
הרגשה של ריקנות , של אכזבה , געגוע , ייאוש .. ובעיקר עצב ..
פתאום , לשמוח .. פתאום לשכוח מהכל ולחייך .
אבל לפעמים זה לא כזה פשוט ..
אפילו בכלל לא . אןף זה כזה מטופש !
אני חושבת איך אני הייתי מרגישה .הייתי כלכך כועסת , עצבנית ובעיקר מאוכזבת מההתנהגות של כולם ..
אומנם זה יום ההעצמאות , וכולם צריכים להיות מאושרים ,
אבל העובדה שמישו נרצח , לא סתם מישהו , מישהו קרוב .. אני בטוחה שהיא כואבת.
מאוד..ובמיוחד כואב לראות את כולם שמחים ככה .. :\
אתמול הייתי בטקס של הצופים לזכר חללי צהל ,
ומאז אני באווירה עצובה שכזאת .
אני שומעת שירים כמו , אבות ובנים , ארים ראשי , הנסיך הקטן .. ,
בקיצור , אני מקווה שההרגשה שלי תשתפר לקראת מחר ..
בעזרת השם :)
אני אוהבת אותתכם מאוד מאוד .
יום העצמאות שמח ♥
יובל :)
אגב ,
הנה המילים לשיר "ארים ראשי" של שי גבסו :)
'..הולך אני כעת במשעול ההווה
כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות
מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם
מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה
תביא להם את התקווה
ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי
עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים
מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר
קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו
כשההווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר .. '
בי בי ♥
כינוי:
יובליייייי הקטנטונת ;]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
