ניסיתי כמיטב יכולתי לעדכן כאן ברגע שגיליתי אבל עם המזל שלי החיים היו עמוסים מתמיד ופשוט לא הגעתי לזה. היו לי כמה רעיונות לפוסט אחרון בהחלט אבל הם פשוט לא יגיעו לביטוי, עם כל הכבוד והרצון הטוב שלי לסיים את מערכת היחסים המשמעותית הזו באופן מכבד.
אני בישראבלוג משנת 2005 בערך, הפוסט הראשון שלי נכתב (לא כאן) באמצע יוני 2005, אבל הייתי קוראת ומגיבה גם לפניו.
היו לי לא מעט שנים בחיים שהבלוגים היו כל מה שהיה לי. לא היו ל חברים קרובים ולא הייתה כתף חמה לבכות עליה כשסבלתי או הרגשתי לבד או שאני מאבדת את שפיותי, והייתי שופכת הכל לגליון אלקטרוני וירטואלי ומקווה לטוב. לפעמים הגיעו תגובות חמות ומנחמות, לפעמים לא הגיע כלום, אבל הפריקה כשלעצמה הייתה משמעותית מאוד בהישרדות שלי כבנאדם, גם כשהייתי נערה צעירה.
לצערי יש כל כך הרבה מהחיים שלי שישרא כבר לא יזכה לתעד, אבל אני חושבת ששורש ומהות מי שאני כבר זכה להיטמע ולהתגלם כאן. ביקשתי טובה מחברה והיא העבירה את הבלוג לפורמט הקרוי blogspot. לא הייתי בסביבה כדי להנחות אותה ויתכן שהתפספסו שם תכנים כמו פוסטים אבל הרוב עבר בשלמותו. אני לא יודעת אם אמשיך לכתוב בפלטפורמה החדשה אבל היה לי חשוב לשמור את הבלוג קיים גם אם לא. אז מה שמעוניין, אותו מספר בלוג רק בבלוג ספוט.
657719.blogspot.co.il
אני הייתי עוף החול,
תודה לכל מי שליווה אותי כל זמן שהייתי.
תודה לכל מי שקרא והמליץ והתרגש ותמך. תודה לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
התחייה מחדש.