|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הילדה שלחרא שלה יש ריח של ורדים
הילדה שלחרא שלה יש ריח של ורדים
היא בת ארבע עשרה יותר או פחות
תמיד כיף להיכנס אחריה לשירותים
ולהישאר שם, סתם, גם שלא צריך, כמה שעות
הילדה שלחרא שלה יש ריח של ורדים
בהתחלה היה לה ריח כמו של שאר הילדים
זה השתנה כשהתחיל גיל התבגרות
וכולם אמרו שהיא יפה להדהים
הילדה שלחרא שלה יש ריח של ורדים
לא יודעת שלכל השאר יש ריח אחר
והיא לא מבינה למה כשיש ריח רע בכיתה
כולם מבקשים ממנה להפליץ ומהר
הילדה שלחרא שלה יש ריח של ורדים
עד גיל ארבע עשרה החיים היו טובים
אז היה מי שביקש להריח אותה קצת
יותר מידי מקרוב
אחר כך לא הייתה ילדה, לא ריח, לא ורדים
|
נכתב על ידי
the best poet
,
5/6/2015 22:57
בקטגוריות 15, אבל, אובדנות, אונס, אלימות, אנאלי, בית חולים, בית קברות, בנות, בנים, בת 13, גופה, הטרדה, התאבדות, חטיבת ביניים, טוסיק, ילדה, ילדות, ילדים, כואב, כיתה ח', ככה זה בחיים, לוויה, מאוחר, מוות, פחד, פרידה, שירי ילדים, שירים איומים, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
כולן נראות אותו דבר
עם אותם הפנים
באותה התסרוקת
ועם אותם הגוונים בשיער
סבתא תימניה קטנה בת שבעים
הבת שלה, סבתא בעצמה, בערך בת חמישים
הנכדה, שלושים ואחת
והנינה, מתכוננת לבת מצווה עוד מעט
כולן נראות אותו הדבר
מאף אחת לא יצא שום דבר
רביעי בערב, קניון גבעתיים
עצוב ומיותר
|
נכתב על ידי
the best poet
,
3/7/2013 21:43
בקטגוריות Wight trash, איבוד, אכזבה, אמא, אמהות ותינוקות, דיכאון, הורות, חלון ראווה, טיפשות, ילדה, ילדות, ילדים, ילדים והורים, ככה זה בחיים, מאוחר, מדור לדור, מוות, מוות מוחי, מטריד, מסורת, משפחה, עצבות, עצב, פדיחה, פחד, צחוקים, שירי דיכאון, שירי ילדים, שירי משפחה, שמחה, תת תרבות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Ecru ב-25/8/2013 22:59
|
מותו של מר חרמון
ביום שבו מת מר חרמון ונדם
הלך אחרי גווייתו המון אדם
שלא הכיר את המנוח מעולם
גברת חרמון עמדה על קבר בעלה
בשקט הוציאה מגופה אנחה
ועוד לפני הקדיש הסתובבה והלכה
שלושת ילדי המנוח חרמון
מוכי בהלה נחישות ויגון
צפו במתרחש ממרחק ביטחון
בהלה מנחיל ההמון
נחישות שלא יעמוד בם רצון
לשמור אביהם בחיים, יגון
גברת חרמון הלכה לדרכה
נכנסו ילדי חרמון למונית המחכה
וההמון נשאר ליד הגופה המכוסה
איש לא זז כולם ממתינים
דורכים כל הקבר ועל הפרחים
לאט לאט את האדמה מהדקים
אחר הצהריים משאית של בטון
שפכה תכולתה על קבר חרמון
לוודא שלא ישוב ולמנוע אסון
מר חרמון ניסה לבורא להשיב נשמתו
אלא שהבורא סירב ודחה וסילקו
אל בינות לאנשים שלא היו מוכנים לקבלו
וכך נשאר תלוי בין שמים לארץ מר חרמון
ועל יד קברו, שלא ישמעו ציפורניו השורטות בבטון
מחלקים חינם עד היום אטמי אוזניים להמון
|
נכתב על ידי
the best poet
,
2/3/2013 12:15
בקטגוריות חרמון, אבא, אבל, אהבה, אחים ואחיות, אכזבה, אלוהים, אקטיביזם חברתי, בית, בלי הכרה, גופה, חברים, חושך, יום המשפחה, ילדים, ילדים והורים, ככה זה בחיים, כלא, כעס, לוויה, לבד, מוות, משפחה, סירחון, עצב, פחד, קבר, שבעה, שירה, שירי משפחה, שירי ילדים, שמחה לאיד
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירה+ ב-2/3/2013 12:28
|
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the best poet