|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עוד מימי בית שני
גופת גבר כבן שלושים וארבע
נמצאה במצב ריקבון בדירה
כשאמו יושבת
מעבר לדלת
שומרת שאיש לא יפריע לבנה
שאלו השוטרים: לא רצה לאכול?
ענתה: "לא אכל לא שתה
לשירותים לא יצא
חשבתי ישן,
דבר אחר
מי ידע?"
לא הרחת את הריח?
לא שמת לב לזבובים?
"עסוקה הייתי בעניינים אחרים
ובנוגע לריח, תתרנית אנוכי
זה עובר אצלנו במשפחה
עוד מימי בית שני"
כי כן רבותי, גבירותי, יהודים יקרים
עוד מימי בית שני כולנו מסריחים
יש סירחון עד שמים,
חוצה גבולות ועמים
כי לנו, לא אכפת מאנשים אחרים.
|
נכתב על ידי
the best poet
,
22/3/2021 17:34
בקטגוריות Wight trash, אושר, איבוד, אלוהים, אמא, בדידות, בחירות, בית, גופה, הורות, הזנחה, הפתעה, התחשבות, חושך, ילדים והורים, כאב, ככה זה בחיים, כרוניקה של מוות ידוע מראש, מאוחר, מוות, מחשבות, מטריד, יהדות, משטרה, משפחה, סטירה, סיוט, סירחון, עצב, צלקות, שירה, שירי דיכאון, שירי ילדים, שירים איומים, תת תרבות, תקיעה, אופטימי, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
קשה לי
קשה לי
אני כל כך מסכן
קשה לי
וזה כבר מעצבן
קשה לי
השיר שלי מטמטם
קשה לי
איזה עולם שומם
קשה לי
כולם תמיד נגדי
קשה לי
אפילו אני לא בעדי
קשה לי
נו מה יהיה הסוף
קשה לי
הלוואי הייתי קוף
קשה לי
כבר שנים רבות
קשה לי
נרטב מהטיפות
קשה לי
הכל אבוד ממש
קשה לי
אני אוכל פה קש
קשה לי
הלב שלי נפתח
קשה לי
לא רוצה אבל מוכרח
קשה לי
מרגיש ממש אבוד
קשה לי
היא אמרה שאני לא חמוד
קשה לי
גם לכתוב ת'שיר
קשה לי
אני כבר לא צעיר
קשה לי
לא רואה עתיד
קשה לי
העולם מפחיד
שירי ילדים במזחית
בכי גרוע שכתבתי אי פעם
|
נכתב על ידי
the best poet
,
6/10/2014 11:05
בקטגוריות אבל, Wight trash, s&m, אהבה נכזבת, אובדנות, אוטיזם, איבוד, אִיתֵּךְ, אשפה, בדידות, בדיחה, בכי, דיכאון, חפלה, טימטום, טיפש, טיפשות, כאפה, כאפות, כאב, כואב, לא נעים, מוזיקה מזרחית, מוות מוחי, מפגר, סיוט, עצב, עצבות, עצבים, צחוקים, שירי דיכאון, שירי ילדים במזרחית, שירי ילדים, שירים איומים, שכונה, תת תרבות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-15/6/2015 03:06
|
כולן נראות אותו דבר
עם אותם הפנים
באותה התסרוקת
ועם אותם הגוונים בשיער
סבתא תימניה קטנה בת שבעים
הבת שלה, סבתא בעצמה, בערך בת חמישים
הנכדה, שלושים ואחת
והנינה, מתכוננת לבת מצווה עוד מעט
כולן נראות אותו הדבר
מאף אחת לא יצא שום דבר
רביעי בערב, קניון גבעתיים
עצוב ומיותר
|
נכתב על ידי
the best poet
,
3/7/2013 21:43
בקטגוריות Wight trash, איבוד, אכזבה, אמא, אמהות ותינוקות, דיכאון, הורות, חלון ראווה, טיפשות, ילדה, ילדות, ילדים, ילדים והורים, ככה זה בחיים, מאוחר, מדור לדור, מוות, מוות מוחי, מטריד, מסורת, משפחה, עצבות, עצב, פדיחה, פחד, צחוקים, שירי דיכאון, שירי ילדים, שירי משפחה, שמחה, תת תרבות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Ecru ב-25/8/2013 22:59
|
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the best poet