חלומות מתגשמים, ניסים קורים.. רק צריך לראות אותם סביבך ולשים לב לדברים הקטנים

לפני כחודשיים אמרתי לעצמי שכשארשם ללימודים/אטוס לחול/יהיה' לי קשר רציני אנסה לדבר איתך שוב.. חודשייםמוחצי בערך שלא דיברנו ולא ניסיתי ליצור איתך קשר. המשכתי, ודברים אחרים תופסים מקו בראש שלי, אבל כשאני לא חושבת עלייך אני חולמת עךייך. שני חלומוץ שקשורים לתחפושות, אחד בו את היית מחופשת, אבל אין לי מושג באמת מה זה אומר. אני יודעת שאני בחיים לא אפסיק ללמוד, גם כי המתקשרת אמרה ךי וגם כח עם הגיל הץחלתי להסתקרן בהמון דברים, בניגוד מוחלט לדמות הילדה שהייתי. אז אני טסה, עוד שבוע לתאילנד

 עבדתי מאד קשה על התכנון, וזה גם לא הולך להיות זול, אני מאד מצפה להנאה צרופה. זה, והעובדת שהבוס שלי גילה ךי שהוא כנראה חולה סרטן הדם החזירו אותי במהירות אחורה, לארהב, לרגע שדיברנו כיומיים אחרי שהגעתי ואמרת לי שאת בבית חולים כי מכונית התנגשה בך.. מזל שהפעם זה לא ממש משפיעה עלי, גם כי הסקתי לקחים מהנסיון איתך וגם כי אני לא באמת אוהבת אותו. מעניין מי מחזיק אותך עכשיו, ואם היינו בקשר, זה באמת היה' נשאר אותו דבר? זו שאלה שכל הזמן מהדהדת בראש שלי, שבכל מקרה אני לא ארגיש בנוח עם ההתקדמוץ שלך, זה יכאיב לי כל פעם מחד, ואני לא בדיוק סימפטית כשאני מנוהלץ עח רגשות. אני לא מבינה איך תוך שנתיים אני ואחיי, שהיינו מאוהבים בשלוש נשים שונות נפגענו.. לא שיש מה להשוות, הם היו בתוך הקשר, מה שבטח כאב יותר, ואני מקווה שבחיים לא אעבור את זה. "אפצע את ידיי עד ישותקו, שלא אגע בגופך, המוכר, האהוב". אניגם די יודעת כבר מה אני רוצה ללמוד, ומאמינה שבקרוב אמצא מישו שאהב מספיק, כי אני לא מחפשת מישו להעביר איתו את הזמן..

הייתי די פסיבית בתקופה האחרונה, בכל בנוגע לטרגון דברים, יציאות, חברות, טיולים.. פשוט תאילנד שאבה ממני המון זמן, וכוח. וכמובן שגם עבדתי תוך כדי, תוך טרבעה חוגשים הציעו לי לעבור לניהול של חנוץ אחרת, סוף סוף הבינו שאני חכמה מספיק. מעניין מה הייץ חושבת על זה, או מה נ הייתה אומרת.. היא בטח הייתה מתה במקום, הרי ידוע שהיא לא חיבבה אותי במיוחג כי היא הרגישה מאויימת.. אני לא חושבת לקחץ את ההצעה כי אני לא נהנית בתור מוכרת, אז למה שאהנה בניהול? אני רוצה לחזור לטיולים, התגעגעתי לזה ככ, וגם בא לי לעשות כמה תגליות, דבר שרציתי עוד בצבא

 כשרני אחזור אני אתחיל שוב לתת בראש בטיולים, וכו.. וגם ארשם ללימודים. אני לא מאמינה שאני עבר בת 22 ממש בקרוב.. ושעברה כמעט שנה מארהב, לפעמים אני מאד מתגעגעת לשם, ואני יודעת שעוד אחזור למחנה אחר בעתיד.. לפעמים חבל לי שלא נשטרתינכי אס הייתי יכולה לצאת גם השנה, אבל בכל מקרה אין מה לבכות על חלב שנשפך וגם ההמשך עם החברה לא היה' בטוח.  ובעניין אחר, לפני כשבועיים היה' יומולדת לחברה ובאותו זמן הוזמנתי למסיבת קריוקי, אז דפקתי נוכחות שעתיים ןשמתי גז לכיוון המסיבה. כשהגעץי אמרו לי שיד מישהי מקיאה בשירותים, כולם סביבי היו בנים ועוד מישהי שהיא שילוב של טדישות וטמטום, אז בלית ברירה התנדבתי למשימה של לעזור לה. הייתי איתה סביבות השעה-שעה וחצי. לא צריכה לספר את זה שנגעלתי, כמובן דאם היא הייתה חברה שךי היצר הזה לא היה' עולה כי הייתי מרגישה רק תחוה שאני חייבת לעזור וךחשוב רק עליה'. עשיתי את זה בין היתר כי כשחברה טובה הייתה צריכה אותי בנשף ביב לא הייתי שם בשבילה, אז אני מאמינה בכיפור, מעבר להתנצלות ובאנרגיות חוזרות  וככה הייתי רוצה שינהגו גם איתי. מה שכן, אני חייבת מישהו לדאוג לו, חסר לי העניין של הדאגה והטיפול. ולסיום, שיהיה' חג שמח עם הרבה לבלוב ופריחה