מלנכולי

סתם מתחשק לי לכתוב פוסט.

ספויילר להמשך- לא תמצאו כאן פואנטה של ממש.

הימים האחרונים עוברים לי מהר. בתחושה של סתם.

הכל תקוע.צבא רק בעוד שלושה חודשים.

עבודה בנתיים אין. 

אבל בכל זאת נראה לי לפעמים שסטטיות זה דבר טוב.

שפה ושם יש לי זמן לקרוא איזה ספר,

לצאת, לעשות ספורט(אחרי שאני מכריח את עצמי),לטייל עם הכלב.

לחשוב.

עוד מעט כל זה לא יהיה. המעט אנשים שיוצא לי לראות אחרי שכולם כעמט התגייסו כבר-

גם אותם אני יראה פחות, עוד מעט.

מסתכל מהחלון.

מזג אוויר נעים,

פה ושם סוכות מוארות, קולות של שכנים, ציפורים( ששתיים מהן כמעט נכנסו לחדר של אמא שלי לפני כמה דקות

אך בסוף ברחו בגלל הנביחות של הכלב ה"אמיץ" שלי).

ולכל יש הרגשה נוחה כזאת של סתם.