טיפות הגשם

מבורכות-מקוללות.

היומולדת ההיא, עברה שוב.

והגשמים, מבורכים

מבורכים כמו האדמה שסופחת אושר

מבורכים כמו הכנרת, יוצאת במחול

אך מקוללות הן

ההליכה בערב מתחנת האוטובוס הירוקה

המיטה

אני

את.

מקוללות הטיפות

כי הן מזכירות לי אותך

ואני כבר מאסתי בתחושות האלו.

סנטימנטליה ארורה

מקוללת כמו הטיפות.

וכמו הטיפות, מבורכת גם היא.

ואני מהשלולית הזאת, יצאתי

לפני זמן כה רב

והנה חוזר לו החורף

לאחר השרב

המילים על הדף זולגות

כמו טיפות על סנטימנטליה.

מילים

מקוללות

מבורכות

ארורות.