הבלוג של אבו אלמוג

על יזמה מבורכת למדנו לאחרונה בעיתונות. "הממשלה בוחנת הצעה להקים מחנות מעבר למהגרים בלתי חוקיים המסתננים ממצרים". על פי ההצעה ישוכנו אלו במחנות, יישלחו לעבודה במקומות שונים, ולא יקבלו עבורה שכר, אלא תרומת עבודתם תשמש למימון המחנות. על היזמה למדתי מקריאת הפוסט המרתק הזה בבלוג של יונית מוזס. יונית זועמת על ההצעה ומכנה אותה הצעה לבניית קאצטים. למה? לא יפה. המדובר ביזמה ברוכה ביותר, היכולה לפתור כמה וכמה בעיות בנוסף לבעיית העובדים הזרים.

ראשית, זה שובר אחת ולתמיד את כל המחסומים הטיפשיים האלה, בנוגע לעבדות. כל מיני רעיונות טיפשיים נוסח המאה ה-19 מנעו מעמנו עד עתה לקרוא לילד בשמו. הרי החברה הישראלית המרובדת בנויה בדיוק על זה, אז למה, בעצם, לא לצאת מהארון, וליצור משטר חוקי של עבדות, כמו שמציעה ההצעה? סך הכל המדובר במשטר יהודי, על פי התורה ואין כל סיבה ללכת בדרכי הגויים ובמוסר הגויים ולשלול אותו. כשמסתכלים על האוכלוסיה שאמורה לשהות במחנות האלה, זה נראה פתרון טבעי, פשוט ומתבקש. ראשית, זה הסודאנים האלה מדרפור, שבאמת, נאמר בגלוי, ואין דרך להסתיר את זה, הם כושים. שנית, זה הזונות האלה שמוברחות דרך סיני. כאן פשוט יש עניין של הסדרת הסחר בנשים. זה ממילא מסחר משגשג ופורח, ותחום כלכלי מתפתח. מה לעשות שבדיוק הבעיות האלה של מוסר מיושן וכל מיני פקאקטה רעיונות פמיניסטיים, מונעים את מיסודו? אז כאן אפשר לקחת יוזמה, ולסדר רגולציה של התחום הפרוע הזה. הרי ממילא הן מיועדות לעבדות בבתי הזונות הגדולים בגוש דן. אז הבנות תעבודנה במחנות, התמורה תלך למדינה ולא לאיזה סרסור, והן גם תקבלנה טיפול רפואי, ושלוש ארוחות ביום! מה רע?

שנית, כמו כל דבר במדינה, בסופו של דבר העניין יופרט. אנחנו במשבר ובמיתון, וזו בדיוק הדרך להמריץ קצת את המשק. אמנם כוח העבודה של העובדים הזרים כרגע עובד בתנאים הקרובים לעבדות, אבל אין כמו הדבר האמיתי. יזם רציני יוכל לשלב בין כמה וכמה עניינים ליצור קונגלומרט כזה נחמד, שממש יהפוך את המשק שלנו לפורח ותוסס. הרי מבחינת המספרים כל הבעיה של העובדים הזרים מנופחת על ידי הממשלה מעבר לכל פרופורציה, ויונית, בבלוג שלה נותנת מספרים מדוייקים. אז המעטים שיגיעו מאפריקה בקושי יצליחו למלא מחנה. כאן אפשר לשלב את היוזמה היפה של בית כלא פרטי, שבג"צ, באכזריותו, מעכב, וכמה שינויים יצירתיים בחוק הביטוח הלאומי יכולים גם למלא את שורות המחנות במובטלים ובאמהות חד הוריות, אם שורות אלו תהיינה עדיין מדולדלות גם לאחר איחודן עם בתי הסוהר הפרטיים. אין גבול למה שיזם רציני יוכל לעשות עם כוח העבודה שייווצר כך! מפעלים מכל העולם מגיעים למזרח הרחוק ולסין, כי שם כבר הבינו את הקטע, ועובדים כמעט בשיטה הזו. למה שלא יבואו אלינו? מה גם שחלק מהעובדים הזרים שיוחזקו במחנות ודאי יהיו סינים, וכך הם ירגישו כמו בבית.

ובכל אופן אני מאוד פסימי שהיוזמה הזו אכן תיצלח. לא כי אין רצון, לא כי אין יכולת, לא כי יש שם למישהו מחבורת היושבים בממשלה (ביניהם נציגי המפלגה הסוציאל דמוקרטית, מפלגת העבודה, ואישים כברוורמן והרצוג) איזה שהם מעצורים מוסריים, במיוחד כשהמדובר באוכלוסיה המוחלשת ביותר בישראל, שאפילו זכות הצבעה אין לה, אלא כי לפי דברי אלי ישי, יביאו עמם העובדים הזרים שלל של מחלות. הסוג הזה של טיעון מעלה על הדעת פתרונות אחרים לבעיית העובדים הזרים. הרי לא ייתכן שהם ישוכנו במחנות, יפיצו זה לזה את מחלותיהם, ואחר כך יצאו לעבוד בחברה הכללית, ושם ידביקו את העוברים והשבים. כן, הפתרון העולה על הדעת לבעיית מפיצי המחלות הוא שונה לחלוטין, ואולי צדקה יונית מוזס כשקראה למחנות קאצטים? אבל לייחס מחשבות כאלו ליהודי... ועוד לחובש כיפה... חלילה לי.

ובכל אופן אני סומך על ממשלתנו היזמית והחרוצה שתמצא את הפתרון לעובדים הזרים, תוך שמירה על הכוונה ליצור כאן כוח עבודה זול שעלותו אפסית לצורך צרכי המשק הבוערים מחד, והרצון לשמור על האוכלוסייה הכללית מגויים מביאי מחלות מאידך. לכן אקרא בקול - בואו פליטי דארפור. בואו זונות אוקראיניות! אפשר להקים בנגב פסל ענק נוסח פסל החירות, ובו לכתוב -

Give me your tired, your poor

Your huddled masses yearning to breathe free

The wretched refuse of your teeming shore

אולי בעצם למחוק את הקטע על לנשום בחופשיות. בכל אופן, עבדים. אז בכל מקרה - הידד לממשלתנו היזמית והחרוצה, לשר האוצר הפילוסוף, לשר הפנים האומר דברים כהווייתם, לראש הממשלה ולשר הביטחון, טווידל די וטווידל דם, המנווטים את ספינתנו לחוף מבטחים. כיפק - היי! אנחנו לא באמת כועסים עליכם. זה רק היפי נפש האלה והעקרונות שלהם. תתעלמו מהם. בעצם את זה לא צריך להגיד לכם.