הבלוג של אבו אלמוג

עכשיו כבר מותר לגלות.... ומגלים... ומגלים... כמו שניבא הפוסט הקודם, שנכתב לפני כשש שעות, ענת קם כבר מוכתרת כ"חיילת-מרגלת". לא טרחתי לחפש במקומות אחרים, שקצת יותר מעצבנים אותי. דיי בכותרת הראשית של YNET.

אז מי לא בסדר כאן? הפרשה היא לא פרשת ענת קם, ולא אורי בלאו, ולא הארץ, ולא הפרקליטות, ולא השב"כ (למרות שהלחץ המופעל על אורי בלאו לגלות את מקורותיו על ידי השב"כ מראה בדיוק כמה 'חופש העיתונות' שווה במדינה שלנו, ולמרות ש"העלמותה" של ענת קם, היא אירוע שראיתי דמוקרטיים ממנו בימי חיי). הפרשה היא פרשת גבי אשכנזי / יאיר נווה.

על פי הכתבה של בלאו, שעברה צנזורה, ונתמכה במסמכים, האדונים אשכנזי ונווה הסכימו ביניהם לחסל איזה ג'נטלמנים באיזה כפר, וזאת בניגוד, לכאורה, להוראת בג"צ. זה צריך להיות הדבר החמור. בזה צריך לעסוק בית המשפט. על זה צריך להיות הדיון הציבורי. לא על המעשה של פטריוטית בעלת מצפון, שמשעברו דרך ידיה (אם אכן האישום נכון) המסמכים הללו, בחרה לנסות ולפרסם אותם.

אז מה יקרה למעורבים? גבי אשכנזי הולך לפוליטיקה. זה די ברור. כבר עכשיו הוא על הטיקט של הנעלב, שהוא הטיקט הכי טוב להמריא ממנו לקריירה פוליטית. מכיוון שהוא נעלב מברק, סביר להניח שהוא בדרך לליכוד. או אם יפתיע - לקדימה. או אפילו לליברמן, אם זה יתפוס מספיק תאוצה עד לתום תקופת הצינון. הוא יהיה שר. אולי שר ביטחון. אולי ראש ממשלה. התדמית הנחמדה של הגולניסט בארץ נהדרת ששר "הוי המרגמות, הוי המרגמות" לא ממש תפריע לו בדרך לשם. כן, וגם זה שהוא 'שיקם את הצבא' אחרי מלחמת לבנון (את זה אנחנו עוד צריכים לראות, ועל כך, אולי, פעם אחרת, פוסט נפרד). ענת קם הולכת, כנראה, לתקופת מאסר ארוכה (ואני מאוד מקווה שלא).

אחד משניים אלו הורה להרוג מישהו בניגוד להוראות בג"צ (לכאורה, על פי הכתבה וכיוצא בזה), והשני ניסה לחשוף את זה (לכאורה, על פי הכתבות, וכיוצא בזה). נחשו, ילדים, מי מהם יוכתר למלך ומי לבוגד ומרגל?

אחד מהפרקים המבריקים של "במדור השביעי" של סולז'ניצין נקרא "החזר לנו, ויקטור סמיונוביץ', את עונש המוות". הפנייה שבכותרת הפרק היא, עד כמה שאני זוכר, לויקטור סמיונוביץ' אבאקומוב, המקבילה שלהם לדיסקין שלנו (עם כל ההבדלים, שאפעס, נראה שהולכים וקטנים, אבל עדיין יש דרך ארוכה, ויש לדיסקין מה ללמוד כדי להגיע עד לשם.). החוקה הסובייטית המאוד ליברלית של 1936 ביטלה במדינה את עונש המוות. הטיימינג לא היה מי יודע מה, כי בדיוק אז נרצח קירוב, והתחילו עם הטיהורים הגדולים, ואי אלו מאות אלפי ומיליוני גוויות התחילו להצטבר בלי שניתן יהיה לתת להן הסבר. במקום בו בעבר הייתה המשפחה מקבלת מכתב נאה המבשר להם כי האב, הבן, או האח נמצא אשם בריגול לטובת הקונטר-רבולוציה הטרוצקיסטית, ונדון למוות, עתה נעלמו אנשים אלו מבלי שניתן לכך כל הסבר. מכיוון שכך, פונה גיבורו של סולז'ניצין אל ויקטור סמיונוביץ' אבאקומוב, ומבקש ממנו כי יחזיר את עונש המוות, על מנת שמשפחתו תדע מה עלה בגורלו.

החזר לנו, אם כן, יהודה ויינשטיין, את עונש המוות! פסיקת בג"צ יפת הנפש היא כנראה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אם מחסלים כך או מחסלים כך, לפחות נדע שלא להסתתר מאחורי סיסמאות נאות על מדינת חוק, ועל הליך הוגן. תדע כל אם עבריה שהעומד בראש הצבא מחליט על חיסולים כאוות נפשו. ידע כל מחסל עברי מהיכן מגיעה הפקודה ומהי סמכותו של האחראי לה. תדע כל חיילת האחראית על איסוף המסמכים בלשכת האלוף, שבאמת זה לא משנה, כי אף אחד לא מתיימר אפילו שהעניין הזה חוקי. ולא נשים מכשול לרגלי עיוור.