הבלוג של אבו אלמוג

השיר ההזוי של עמיר בניון וחברי הכנסת כבר הפך ללהיט קאלט מיידי, ומכל הסיבות הנכונות - מילים על גבול הקלישאה ומעבר לו, המנגינה, מילא... והביצוע - אין מילים. למעשה זהו שיר הערש המחריד ביותר, ומדיר השינה ביותר מאז שירי הערש האלה שנכתבו אחרי הפרעות והמאורעות נוסח "בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף, וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן... אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף, נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן" אם כי בניגוד לכותב השיר הנוכחי, הכיר עמנואל הרוסי, כותב המילים האלה, את ההבדל בין צורת הציווי בעברית וצורת העתיד, כך שילד שגדל על ברכי השיר הזה יצא פסיכופט אחוז חרדות כמו ילד שיגדל (חלילה) על ברכי הפמפלט של בניון, אבל מה - ידע עברית נכונה.

אבל מי אני שאנתח שיר מבחינה אומנותית? ייתכן שיש כאן יצירת אומנות על זמנית שהדורות הבאים ינוו מזיווה או משהו כזה. יכול להיות שקלוגהופט, המשורר, הוא האלתרמן הבא, ועמיר בניון הוא העמיר בניון הבא (היה פעם זמר כזה, גדול אפילו. לפני שהתחיל לעסוק בפוליטיקה).

רק רציתי לבחון את נאה דורש נאה מקיים. השיר הזה הוא לא סתם שיר תמים לתמיכה בשייטת. צריך לראות אותו על רקע השיר "אני אחיך" או "אני לוחם ואתם מסובבים את הסכין בגבי" של בניון מלפני כמה שבועות. השניים מחוברים יחדיו מבחינה ציבורית ותודעתית בקשר בל ינותק. ואני תמה על חברי הכנסת של קדימה, תנועת מרכז, שחברו למשהו שמתחבר אפילו בשוליים למסע ההסתה נגד הקרן החדשה. ובכל אופן, הזמנים קשים, אנחנו באופוזיציה כשכל העולם נגדנו והשייטת לוחמת בתורכים וארדואן יימח שימו דיבר כל כך מגעיל בטלוויזיה, וחנין זועבי (אופס... אין פוסט בלי חנין!) המגעילה הזאת לא יורדת מהכותרות, ורק עלינו לא שומעים. ומגיע לנו. בכל אופן, אני רוצה לבדוק ולבחון האם נאה דורש ונאה מקיים? האם חברי הכנסת הללו אכן השתלשלו בחבלים, או שמא ישנו את שנת המנוחה שלהם כשאחרים השתלשלו? הרי זו אותה בדיקה מקארתיסטית עצמה שעורכים לגבי אומנים וכו' שלא שירתו בצה"ל, יוצרים להם מסעי נידוי והחרמות. אז מה יש לנו כאן, יוצאי שייטת או משתמטים? אם בודקים את ז'קו אייזנברג ואביב גפן, אז כל מי שנושא את קולו בשיר אינו פטור מהבדיקה.

מבדיקה ראשונית לפי אתר הכנסת, מתחלקים חברי הכנסת ששרו את השיר לשלוש קבוצות - הקליברים, המודיעימניקים והלא שירתו או לא ברור מה היה שם.

הקליברים -

משה מטלון - קליבר הקליברים וטוב להתחיל את הבדיקה ממנו. שירות בצנחנים, פגיעה קשה, נכות. אם יש מישהו שיכול לתת דוגמה אישית בחבורה הזו - זה משה מטלון. 

איוב קרא - גם איוב קליבר. רב סרן במיל. במשטרה צבאית, אומרים לי, וגם אח שכול. בהחלט מקומו בקליברים.

מירי רגב - טוב, אני אפילו לא מפנה לאף מקום. כולם יודעי שמירי שלנו (הוגת הפתגם האידישאי הידוע - רוחי לעזה יא חאינה) הייתה תת אלוף ודוברת צה"ל וצנזורית ראשית. לעניות דעתי, (וכמובן שאני שוגה, והמדובר בדוברת מוכשרת ביותר), את הנזק שמירי גרמה למדינתנו בשנות שירותה בדובר צה"ל, לא יגרמו שבעים ספינות מלאות תורכים, אבל מי שנתנה את שנותיה היפות, ראויה להיחשב בכלל הקליברים.

יואל חסון - יואל סיים את שירותו הצבאי בדרגת סמ"ר, מה שמראה על שירות משמעותי, ואולי גם כמה שנים טובות במילואים. הוא נכנס בקליברים. יואל בהחלט קנה את הזכות לשיר (אם כי לא את הזכות לשיר כל כך גרוע).

שלמה מולא - שלמה היה קצין עתודה ב' בחיפה בין 1994 - 1995. שלמה עלה מאתיופיה בגיל 19 וכל הכבוד על מה שעשה כאן מאז.

המודיעמניקים -

יריב לוין - שירת כמתרגם מערבית ומפקד מגמה באולפן לערבית של חיל המודיעין.

כרמל שאמה - שירת בחיל המודיעין ביחידה המיוחדת לסיכול ריגול ומשימות מיוחדות.

אורית זוארץ - בוגרת ממר"מ שירות קבע וסדיר בחיל המודיעין, 1985 - 1988. אורית מאמי! ראינו דם ראינו גם אש עד מתי נובמבר חמש! זה בדיוק השנים שאני שירתתי!

רונית תירוש - סמלת בחיל המודיעין.

לא שירתו / לא ברור -

אנסטסיה מיכאלי - בדף של אנסטסיה המתאגרפת, אימת הזועבים באשר הם, לא מופיע שירות צבאי. על פי הוויקיפדיה, עלתה לארץ כשהיא כבר נשואה.

יוליה שמאלוב - ברקוביץ' - בדף של יוליה המבריקה, הוגת אמרת הכנף המדהימה "חברת הכנסת זובי", לא מופיע שירות צבאי. על פי הוויקיפדיה עלתה לארץ בגיל 15. ב-1983, כשהייתה בת 19 כבר "למדה לימודי תעודה עיתונאות וטלוויזיה". הגב' שמאלוב תסלח לי אם אסיק שאין בעברה שירות צבאי, או שירות צבאי משמעותי.

עמיר בניון - על פי הוויקיפדיה עמיר התגייס לצה"ל אך שוחרר לאחר ימים בודדים עקב בעיות סמים.

אז מה היה לנו כאן - אם מקזזים את הלא שירתו עם הקליברים, נותרים כמה עם שירות צבאי סטנדרטי (כרמל שאמה, שנניח ששירת שירות משמעותי ביחידה קרבית ושלמה מולא שהיה בעתודה) ולא פחות מארבעה מודיעימניקים. זה פחות או יותר הפרופיל האנושי של המטיפים בשער. אז באמת, בניון, שמאלוב ומיכאלי זקוקים למידה אדירה של חוצפה (או לפחות לגב של קליברים כמו מוץ מטלון) כדי לפתוח את פיהם בהטפה למישהו לשירות צבאי. והמודיעימניקים? חיל המודיעין הוא די חשוב. האמת היא שזה גם השיוך החילי שלי בשנים האחרונות, מאז שנוסד חיל מודיעין השדה. אבל יש לי תחושה עמומה שהחבר'ה האלה, העסוקים בתרגומים מערבית ומחשבים, לא ממש היו אנשי שטח, לא השתלשלו מחבלים, וכיוצא בזה. יכול להיות שאני טועה, ושבמסגרת סיכול הריגול הנגדי וכיוצא בזה הם זחלו בין הקוצים בחיפוש אחר מרגלים עם שבריה בין השיניים (ולפ טופ בתוך הפאוץ' של האפוד). ובכל אופן, בקליפ ההירואי שמלווה את השיר לא נראים חיילי צה"ל המאזינים לרשתות הקשר הזרות, מתרגמים כותרת של עיתון מערבית או מסכלים ריגול נגדי, אלא עוסקים בפעילויות יותר הירואיות, יורים וטסים במסוקים ורצים בשטח. וגם מילות השיר לא מתארות פעילות מסוג התרגום מערבית וסיכול הריגול הנגדי, אלא משהו יותר אקטיבי. אז צריך בהחלט עוד בית -

וכמו בירה נשר הוא יבוא 
וישא אותך על גבו
הוא יתרגם מערבית

גם אם המזגן התקלקל
מי פילל ומי מילל
הוא נושא אותך
על כפיו כל הזמן

אז תישן ילד תישן

בונ'ה - כמעט והגעתי לדרגת קלוגהופט! יש מישהו (שמאל, ימין, חרדים. אני שכיר עט) שרוצה את השירותים הליריים שלי לשיר הבא?

ועוד שאלה אחת אחרונה. כל הח"כים האלה, בעלי הידע במודיעין ודוברי הערבית הרהוטה (חוץ מרגב. הרוח'י לעזה יא חאינה היה נורא. זה היה ממש במבטא אידישאי. זה גדול עלייך ערבית, מירי. אל תנסי יותר), לא הצליחו לקלוט מה קורה שם על הספינה? אולי אם מישהו מהם היה מאזין לקשר של הספינה, או מסתנן ומסכל בארגון ה-IHH אז דברים היו נראים אחרת? תאמרו שזה לא התפקיד שלהם כחברי כנסת. אז מה, ולשיר זה כן התפקיד שלהם?