משהו מהיר ועצבני. כמו וין דיזל.
הכנסת קיבלה אתמול בקריאה ראשונה את חוק ועדות הקבלה, ולפיו ועדת קבלה ביישוב קהילתי יכולה לדחות מועמד אם אינו מתאים למרקם החברתי-תרבותי של היישוב.
המדובר בחוק גזעני ומביש, שאם יתקבל - ואין לי ספק שאכן יתקבל - יהיה לכתם נוסף על ספר החוקים שלנו המוכתם ממילא.
אני גר ביישוב קהילתי במשגב כבר כשני עשורים, ואף הייתי חבר בוועדת קבלה. שגיתי. אין צורך בוועדות קבלה ביישובים קהילתיים. אני רוצה את כולם. ערבים, יהודים, חילונים, דתיים, בריאים, חולים, עשירים, עניים, הומואים, סטרייטים, רק שיבואו.
בהתחלה סברתי, בתמימות, כי הוועדות דרושות על מנת למנוע ממועמד לא מתאים את הסבל שייגרם לו ולאחרים אם יתקבל ליישוב שהוא אינו מתאים מסיבה זו או אחרת לחיות בו. היום אני יכול לומר שאין בכך צורך. בעשרים שנותי במשגב (לאו דווקא ביישוב שלי) ראיתי מקרים כה רבים של אי התאמה חברתית מסוגים שונים, עד שברור לי שכשם שרבים המקרים של כשלים מסוג זה בוועדת הקבלה, בה התקבל מועמד שאינו מתאים לחיים ביישוב קהילתי, כך רבים המקרים של דחיית אלו המתאימים, ושאם תתבטל הוועדה יקזזו אלה את אלה. איני סומך על שיקול דעתם של חברי הוועדות בשל אפקט "מי שמך" (ואומר בפירוש - מי שמנו). איני סומך על שיקול דעתם של הגופים המקצועיים המאבחנים. לא קראתי ספרות מקצועית, ואיני בקיא, וייתכן שיעמידו אותי על טעותי, אבל נסיון החיים הראה לי שהמדובר בשאלה כה מורכבת, שבדיקה של מספר שעות רחוקה מלתת לה תשובה חד משמעית.
אבל, מסבירים לי היטב, הן בתגובות להודעות שלי בפייסבוק בעניין מהימים האחרונים, והן בדיון מרגש בגוגל גרופ של אשחר מלפני כמה חודשים (הגוגל גרופ! איזו המצאה! רחל המרחלת של שנות ה-2000. דמוקרטיה ישירה, אתונאית, במיטבה! הידד לגוגל גרופ!), שהעניין הוא אחר. לא למנוע מפסיכופטים למיניהם ועבריינים להגיע ליישוב, אלא מערבים. אלו קלים יותר לאיבחון, ובמקום לבדוק במכון פסיכולוגי ולקבל תשובה שאינה חד משמעית, ניתן עוד בוועדת הקבלה להציץ בתעודת הזהות, או להקשיב רוב קשב למבטא עוד בשיחת הטלפון הראשונית.
אבל ערבים פוגעים במרקם החברתי שלנו! אנחנו יישוב דתי / חילוני המוקדש לדו קיום בין דתיים לחילוניים! מי יצטרף אלי למניין בבוקר? וחוץ מזה אני לא רוצה ערבים וזו זכותי. לא באתי לכאן בשביל לחיות עם ערבים. אם אתה רוצה ערבים לך לסח'נין, נראה כמה זמן תחזיק שם מעמד. אז אני לא רואה ערבי שפוי בדעתו שירצה לחיות בקרב שנאה כזו (כן, ואני מניח שאותה מידה של חיבת שכנים תופנה ליהודי שירצה לגור בסח'נין, אבל אנחנו לא דנים בהם אלא בנו), אבל אם יבואו אחד או שניים או עשרה כאלו, אז זה לא יפגע בשום מרקם חברתי. כחילוני, איני מקיים את הטקסים הדתיים, לא הצטרפתי למניין ומעולם לא נכחתי בשום תפילה. זה מה שאומר "חילוני", מסתבר. יש לי כבוד רב מאוד לאמונתם של שכני, ובשל כך בחרתי לגור במחיצתם, אבל איני יכול לעשות שקר בנפשי ולהשתתף בטקסים דתיים הזרים לרוחי. אז גם אותו ערבי, כפי הנראה לא יצטרף למניין. במה יהיה שונה ממני? הרי מבטאו לא יהיה זר יותר מאשר של אלו מאיתנו המתקבלים בברכה שמבטאם אמריקני, רוסי, ארחנטינאי, ובמקרים מסויימים אף זר פחות. אבל אנחנו יישוב דתי / חילוני! טוב. ודאי שיהיה הוא דתי או חילוני, אבל בדת אחרת. לא ניתן להטיף לסובלנות לאורח חיים שונה, אבל רק לאורח חיים מסויים ולא לאורחות חיים אחרים. סובלנות היא סובלנות. או שיש או שאין.
אז מה שנותר זו הבעייה הקטנה שהוא מסריח, יאנוס את בנותינו, יקים כאן סניף של הג'יהאד האיסלמי ויתפוצץ בתחנת האוטובוס. זו בעייה, אבל חשבו על הקפה עם הל על הבוקר, על החומוס המשובח, ועל זה שכל מכונית שתתקלקל ביישוב תתוקן מייד! יהיו לנו יופי של חיים עד שיתפוצץ. מבטיח! את בעיית המואזין ניתן לפתור. הרי ממילא אנחנו מקבלים את זה בסטריאו משני כיוונים. הוא יצטרך להסתפק בכך. חוץ מזה נביא נוצרי. להם אין מואזין.
אסיים בגניבה קטנה מהכומר מרטין נימולר:
בהתחלה השאירו בחוץ את הערבים,
ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי ערבי.
אחר כך השאירו בחוץ את ההומואים,
ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי הומו.
אחר כך השאירו בחוץ את החד הוריות,
ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי חד הורית.
אחר כך השאירו בחוץ את העניים, והנכים, וכל מי שלא דומה להם,
ואני לא הרמתי את קולי כי הייתי נורא דומה להם, דומה מדי.
אחר כך נשארנו בפנים רק אלה שדומים זה לזה.
ובהתחלה היה לנו נורא כיף,
ואחר כך נורא מגעיל.
מרטין יסלח לי. זה המקצוע שלו. הוא כומר, וכל זה. הוא יסלח לי על שגנבתי ועיוותתי את שירו, ועל זה שהמדינה שלנו מתחילה להיות דומה קצת, אבל רק קצת, למדינה שלו.