הבלוג של אבו אלמוג

אתמול התוודה בפני פ' שהתקופה האהובה עליו בתולדות האנושות היא יוון העתיקה, ויצא ספר חדש על אלי האולימפוס שנקרא 'הגיבור האבוד'. לא צריך הרבה יותר מזה כדי להעיף אותי כמו טיל ל'צומת ספרים' הקרובה - הילד ממש רוצה לקרוא ספר! - שם הסתבר שזה עוד איזה ריק ריירדן, ז"א לא ממש יוון העתיקה אלא משהו שקורה היום עם האלים של יוון העתיקה, ז"א פנטזיה, אבל זה כנראה הכי טוב שאפשר בנסיבות. 'הגיבור האבוד' לכשעצמו עולה 94 ש"ח, ויש מבצע של 4 במאה, אז כבר הלכתי על ה-4 במאה. לא הרגשתי טוב מי יודע מה עם זה שהכריחו אותי פחות או יותר לקנות עוד שלושה ספרים, אבל מצד שני יש גם ספר שאני כתבתי במבצע הזה, אז זה כנראה מבצע מאוד סבבי. אז קניתי לאלמוג איזה 'דימדומון' שנקרא 'יצורים יפהפיים', ולש' איזה מותחן עם דם על הכריכה. לא היה לי כל כך הרבה זמן, ולא היה משהו שממש ממש רציתי, אז שמתי את היד על "23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם" בתקווה שאמצא 23 דברים שלא גילו לי על קפיטליזם, ואולי יצא לי מזה משהו.

טוב. לא הגעתי לספר הזה בלי ידע מוקדם. אני חבר של זב"מ בפייסבוק ועוקב אחרי הפירסומים שלהם וכאלה, אז את הפרק הראשון קראתי, וזה נראה ספר די מעניין. אז זה ספר של כלכלן קוריאני, שהוויקיפדיה האנגלית מגדירה אותו כ"הטרודוקסי". לא הטרודוקסי ולא נעליים. הוא היה מסתדר יפה בשבדיה בשנות הארבעים, או בבריטניה בשנות החמישים. סוג של קיינסיאניזם פושר, שנחשב בעולמנו הניאו ליברלי לכפירה של ממש. אבל זה די כיף לקרוא. הוא כנראה הספיק לעשות כמה וכמה דברים בחיים, האדון הא ג'ון צ'אנג, וזה כבר ספר שלישי בסידרה (יש גם "לבעוט בסולם" ו"השומרונים הרעים" שכנראה לא תורגמו לעברית ומספרים לנו את אותו הדבר), והוא כותב יפה, ועם ידע, ויש מה לקרוא.

אז אין שם שום דבר שלא סיפרו לי על קפיטליזם, כי כנראה שאני קורא את האנשים הרעים שמספרים על הקפיטליזם בדיוק את מה שהא ג'ון צ'אנג מספר, ואפילו דברים יותר גרועים. אז הספר צריך להיקרא "23 דברים שכנראה ניחשתם על קפיטליזם, אבל אני כלכלן קוריאני שלמד בקיימברידג' ויודע לנסח את זה ממש יפה". לקח לי בערך שעתיים של קריאה לא רצופה לסיים את הספר, ובאמת זה ספר יפה ומעניין.

הספר מספר לנו כל מיני דברים שדי ניחשנו, כמו שאין דבר כזה שוק חופשי, ושרגולציה היא לא רעה לצמיחה אלא להיפך, ושאין דבר כזה כלכלה לא מתוכננת, ושאין די בשוויון הזדמנויות, ושמה שהמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים עשו למדינות אפריקה מדרום לסהרה זה איום ונורא וכל מיני כאלה. בסך הכל לא היה שם שום דבר שמי שמנוי על 'העוקץ' ו'עבודה שחורה' לא קרא לפני כן, אבל הוא מספר את זה באופן סדור, ומביא המון דוגמאות, ומפגין ידע, והסגנון שלו די חמוד. עיקר החידוש בספר הזה היה ברקע לא רע על המשבר הכלכלי ב-2008, הסיבות שלו ותוצאותיו, שמאוד תרם להבנה שלי את הנושא שעד אז הייתה די קלושה.

הדבר הכי חמוד בספר הזה הוא הפרק האחרון, או 'דבר מס' 23' שאומר ש'כדי לנהל מדיניות כלכלית טובה אין צורך בכלכלנים טובים'. זו ירידת כאסח על הכלכלנים באשר הם (כולל, במקום אחר בספר, כמה ירידות נורא נחמדות על סטנלי פישר שלנו ממש, שהעורך העברי גם הוסיף להן כהנה וכהנה), שאישרה את התחושות שתמיד היו לי על כלכלנים.

לפני שהתחלתי ללמוד את התואר השני ב'דמוקרטיה' הייתה לי יראת כבוד אדירה כלפי כלכלנים. בסך הכל הרגשתי שהמדובר במקצוע שאין לי בו שום הבנה, מהסיבה המאוד פשוטה שאצלי 2 + 2 = 5, ושגם אם תחושת הבטן שלי אומרת שהפרטה זה זוועה, והחינוך הטוב שקיבלתי בבית אומר שסולידריות חברתית היא מניע לא פחות חזק מאנוכיות, אז אם בא כלכלן ואומר שהפרטה זה סבבה בשביל ליצור שוק חופשי שבו כוחות השוק יפעלו על בסיס אנוכי והכל יהיה טוב ויפה, אז הוא בטח צודק כי הוא כלכלן ואני לא.

במהלך הלימודים נחשפתי לטקסטים קשים כמו כתביו של פרידריך פון האייק, שנראו לי זיבול מוח מהמעלה הראשונה, והתחילה לחלחל אצלי ההבנה שבאמת כנראה יש איזה מגבלות למדע הכלכלה, ויש יותר מדרך אחת לראות את הדברים, ויכול להיות שמה שאומרים פילוסופים ועורכי דין הוא באיזה מקום עם כוח ניבוי לא פחות מאשר כלכלנים של השוק החופשי, ושיש בטח יותר מדרך אחת נכונה לראות את הדברים, והיא לא יכולה להיות הדרך של השוק החופשי. הא ג'ון בהחלט איתי בעניין הזה, ויורד על החברים שלו כאסח. בסך הכל התפלאתי לראות עד כמה שהספר הזה שעוסק בעיקר בכלכלה ובמושגים כלכליים תואם ומקביל לדברים שלמדתי בקורסים על דמוקרטיה ושיוויון. אז אני לא צריך את הא ג'ון שיגיד לי, אבל טוב שיש בשביל לתת ניסוח מדוייק, שכלכלה היא בערך כמו מטאורולוגיה, ז"א מדע עם יכולת ניבוי מאוד מוגבלת בנסיבות מאוד מוגבלות, ושצריך לשים אותו במקום, ולתת למצפן החברתי להוביל בעניינים כלכליים, ובסך הכל אז התוצאות יוצאות יותר טובות גם מבחינת המדדים הכלכליים ה'קשים', ושאם נותנים לכלכלנים שהורעלו בדת 'השוק החופשי' להוביל אותנו, אז התוצאה, כמו שאמר מרקס, כלכלן בזכות עצמו, היא משבר בלתי נמנע. טוב, את מרקס אני הכנסתי כאן, והא ג'ונג לא מת עליו. אבל הא אומר דבר שגם אני וגם מרקס מסכימים לו -

"לא מן ההכרח הוא שכלכלה תהיה חסרת תועלת או מזיקה, אנחנו פשוט צריכים ללמוד את הכלכלה מהסוג הנכון".