אני בעמדה והמילואימניקים כולם ברחו. הם הגיעו ארבעה ועכשיו שלושה בבית, ואחד הוריד את המ.ק. לחדר ומדווח שטויות ושקרים למפקדה שלו.
אני בעמדה עשרים וארבע שעות ביממה. נראה מי יישבר ראשון. אני או המילואימניקים. מתי שהוא הם יבינו שאי אפשר להמשיך ככה ויעלו להחליף אותי.
אני בעמדה ולפעמים ישן. לפעמים מביאים לי אוכל. לפעמים אני יכול להבדיל בין מה שקורה באמת בשטח לבין מה שאני מדמיין שקורה בשטח.
אני בעמדה ואני יודע בדיוק איפה היא ומה היא עושה. היא אמרה לי שזה יימשך כל עוד אני אמשיך את זה, ואני אמרתי שאני לא יכול להמשיך ככה ושתעשה מה שהיא רוצה וכשיימאס לה שתחזור. ועכשיו אני מצטער. ופעם הייתי הולך לטלפון כשהייתי מרגיש ככה ומתקשר לבסיס שלה, ועכשיו אין לי למי להתקשר. ממילא אני לא יכול לצאת כי אני לא יכול להפקיר את העמדה.
בשש בבוקר אני הולך לחדר האוכל כי אף אחד לא מביא לי כלום והם כבר גמרו את הפתיחת ציר והם עכשיו יושבים וזוללים ויש שם קפה חם ולחם מטוגן בביצה ופרילי. ואם אני לא אלך אף אחד לא יביא לי. אני הולך רק לחמש דקות וממלא לי צלחת וחוזר.
הפצמר שהתפוצץ היה נורא רחוק. אולי מאה מטר מחדר האוכל. האמת - גם אם הייתי בעמדה ספק אם הייתי קולט את היציאה. אני כבר שלוש שנים בערך בעסק ואף פעם לא קלטתי יציאה.
אם מישהו יעלה על זה אני אשב בכלא יחד איתם. כוס אמא שלהם. טלפון אחד והם גמורים. נראה. נראה אם הם יעצבנו אותי. הלכתי לראות מה עושה המילואימניק שנשאר אבל הוא ישן ונעל את הדלת מבפנים. זה לא מוזר להם שם בארץ במפקדה שלהם שרק הוא עונה להם כל הזמן?
אני לא מדבר עם שיקו. הוא עלה לראות מה קורה איתי, ודיברנו קצת ושאלתי אותו אם היה בחורה אם היה יוצא איתי. והוא אמר שלא. טוב. בעייה שלו. אבל עכשיו אני כאן לבד. עם המשקפת.
אין לי מושג מה קורה למטה.
ר'נדוריה. ר'נדוריה. ר'נדוריה. יש לזה צליל נפלא. אם תהיה לי בת אקרא לה ר'נדוריה.
זה שבמרום זורח זהו שמש או ירח? כאילו הדבר הזה זה שקיעה במערב או זריחה במזרח? או שתיהן בו זמנית?
צריך להדליק את הגנרטור. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה עשיתי את זה וכל מכשירי הקשר עומדים להתייבש.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
