הבלוג של אבו אלמוג

הפוסט הכי הכי שהיה לי מבחינת כניסות זה הפוסט על הציצים, שהביא לכאן כמה וכמה אלפי מתעניינים בנושא מרגש זה. למי שלא מכיר, לא להתלהב. זה ניתוח פמיניסטי רדיקלי, בורדזיאני משהו, של האופנה לניתוחי הגדלת חזה, ורוב הנכנסים נכנסו רק בשביל הקטע של לראות גבר אמיתי שלא חושב שאישה צריכה להגדיל. נו... מילא. אבל חוץ מזה, כל פעם שאני מזכיר טבעונים אז יש איזה קפיצה בכניסות, ומגיעים לכאן כל מיני אנשים ומדברים אלי לא כל כך יפה ומקשרים לסרטונים שאם אך אראה אותם, אראה את האור. אז זה ממש מחייב כמה כללי בסיס להתדיינות איתי, שטובים גם לטבעונים וגם לכל מיני דברים אחרים ודיונים אחרים. אז ככה -

העמדה הטבעונית הבסיסית אומרת שאסור לצרוך מוצרים מן החי כי אנחנו מענים והורגים את החיות כדי לקבל אותם. זה טיעון יפה, שעליו אפשר להתדיין, ולשאול שאלות של מותר האדם וכל זה. אדם שבא אלי מהכיוון הזה אני מעריך - כמובן אם הוא לא מעליב אותי, מתנשא מעלי, מנסה להגעיל אותי וקורא לי בשמות - ועל אף שאני סבור שהעמדה הזו היא שגויה ובמובנים רבים מסוכנת, אני יכול להעריך את בן שיחי שיוצא מנקודת המבט הזו כאדם בעל יושרה ולדון איתו לעומק. אבל זה לא מספיק. על הטיעון הזה נוסף נדבך נוסף, שקרי בעליל. לו היו אומרים את האמת, והיא 'ויתור על כל כך הרבה אבות מזון יוצר אצלי חוסרים. אני יכול להשלים את החוסרים בצריכה מוגברת של מזונות מן הצומח המכילים אותם - כגון כרוב או ברוקולי לתוספת סידן במקום חלב - או בתוספי מזון.' אז כמובן היה על מה לדבר. אבל הם רוצים לשכנע ששתיית חלב ואכילת בשר פוגעים בבריאותך, ושלמעשה האלטרואיזם כלפי החיות הוא אך ערך מוסף לפעולה שהיא בעיקרה שמירת הבריאות של עצמם, והדרך האגרסיבית שבה הם פועלים נובעת אך מדאגה לך ומרצון שגם אתה, שטרם ראית את האור, תהיה בריא כמותם. מה לעשות שרובם אינם רופאים? אז מתחילים מההפחדות של היורופסקי ביוטיוב (נגיע ליוטיוב בהמשך), אבל אלו לא ממש עובדות על אנשים בעלי חוש ביקורתי מפותח. אז באופן יותר מתוחכם מפנים למיני כתבות בעיתונים על מחקרים חדשים.

לפני כשבוע התפרסמה ב'הארץ' סדרת כתבות שניסו להמעיט מערך שתיית החלב או אף לטעון כי הוא פוגע בבריאות. לאסוני, אלו התפרסמו ביום בו פירסמתי את הבלוג על קאנט והטבעונות, ואיכשהו כל הדיון קושר לשם, והמשיך בפתיל (מרתק) באייל הקורא שם אפשר למצוא גם כמה תגובות שלי. חבר טוב (באמת) אף שלח לי SMS עם הקישור לכתבה העוסקת בקשר בין חלב ומחלת הפרקינסון, וזאת כפי הנראה מתוך שידע עד כמה יש לי חשש ממחלה זו שנטלה חייו של אדם קרוב והפכה את חיי הסובבים אותו לקשים בהרבה בשנותיו האחרונות. כמובן שלכל מטבע שני צדדים, ונמצא מי שהשיב למאמר ומצא את הפרכות שבו. אז למי להאמין? לנוירולוג הטבעוני או לסטטיסטיקאי הספקני?  

התשובה היא לאף אחד מהם. לי, בניגוד לקורא הממוצע של הבלוג, או לטבעוני הממוצע שאינו רופא, או לאוכל הבשר הממוצע שאינו רופא, יש איזה יתרון קטן. למדתי מספר קורסים במתודולוגיה של מחקרים. הכריחו אותי כדי לכתוב את התזה. אני יושב בוועדת הלסינקי כחבר ועדה ובוחן את האתיקה של מחקר רפואי, וככזה עברתי קורס GCP. בעברי קורס בן כמה חודשים ב'רפואה ומשפט'. כל אלו אך לימדו אותי עד כמה מעט אני יודע, ועד כמה אין לי כלים לבחון האם האמור בכתבה בעיתון שאינו מדעי, או בבלוג, או באתר אינטרנט, נכון ומדוייק, עד כמה הוא מבוסס על ידע אמיתי, ועד כמה עלי להסיק ממנו מסקנות אופרטיביות - למשל לא לשתות חלב מחשש למחלת הפרקינסון. אז מה עושים? סומכים על מי שכן יודע. סומכים על הרופאים, ועל משרד הבריאות, ועל המדינה. אלו קוראים את כל המאמרים במקור, בודקים איזה מהם הוא מבוסס מדעית, ועל סמך מה לפעול, ומוציאים הנחיות מפורטות האוסרות על אכילת מאכלים מסויימים וממליצות על אחרים. וכן, יש בקופות החולים תזונאים, שעליהם אני סומך ויש מדיניות תזונה של משרד הבריאות, שאני משתדל ללכת לפיה, למשל בהמלצה ההגיונית להפחית את כמות הנתרן במזון. המשרד נותן לי את הכלים לכך בכך שהוא מחייב סימון ראוי של תכולת הנתרן על עטיפת המוצר.

תגיד, יאמר הטבעוני, השתגעת? לסמוך על אלה? הם שבויים של הממסד ששבוי של חברות התרופות והלובי של יצרני החלב, ואדום אדום, וכל המטרה שלהם זה להרעיל אותך כדי שתוכל לרכוש עוד מהתרופות שלהם ולשלם להם הרבה כסף לפני שתמות. תיכף תגיד לי שאתה הולך לחסן את הילדים שלך נגד פוליו... רגע. זה לא אתה שהפנית אותי למחקר של רופאים, מהרוורד, כאלה שמלב הממסד הרפואי? או שאתה סומך על הרפואה המערבית או שלא. אל תלך לכל המקומות האלה של נטורופתיה והתנגדות לחיסונים, ואחרי כן תטיף לי עם מחקרים מערביים. מאמי, זה משה. תחליטי או ש או ש, כפי שכתבה פעם משוררת גדולה.

אז עם מה נשארנו? עם הוידאו מיוטיוב. אז ככה. השקעתי שעה וחצי או משהו כזה ביורופסקי, רק כי כבר אי אפשר היה להתעלם ממנו. אבל תראו. אם אתם מצרפים לי קישור, ואני נכנס, ועל הדקה הראשונה אני מסתכל ורואה 45 דקות ו-37 שניות, ואני חושב אם אני יכול להשקיע את הזמן הזה בצפיה באופרת הסבון הוונצואלית 'פלורנטינה המתהפכת' בערוץ ויוה, וב-5 הדקות ו-37 השניות שנותרו לי ללכת לשירותים ולקרוא שם את מדור המאמרים של 'ישראל היום', אז לי די ברור מה אני הולך לעשות. יש גבול למה שאני יכול לצפות ביוטיוב. הרצאות בווידאו זה דבר שאני עושה, אבל צריך לתפוס אותי עם משהו יותר מהבטחה שאם אראה את הווידאו אבין משהו נהדר. זה לא קורה בדרך כלל. צריך נושא מעניין, אדם שהוא בר סמכא בנושא, ואולי דיאלוג עם עוד אדם. זו למשל דוגמה נהדרת - סדרת הרצאות של הפילוסוף הנהדר ג'פרי וורנוק על קאנט, כשהוא מדבר עם הפופולריזטור הגדול של הפילוסופיה בריאן מגי. אל תקשרו למשהו שהוא פחות מזה. אני פשוט לא אלחץ על הקישור. יש לכם מישהו ברמה של וורנוק או מגי? באמת מעניין אותי מה יש לו להגיד. יש לכם פרופסור לנטורופטיה בהתכתבות מאוניברסיטת אייקרון אוהיו? שידבר לעצמו. יצא מתנשא? קארמה איז א ביץ'. הגיע הזמן שיתנשאו מעליכם. ההרצאות שלכם הן לא 'הכי חשובות שתראו בחיים'. על ההתנשאות הזו לכשעצמה מגיעה לכם כל טיפת התנשאות שיש בפוסט הזה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

והגענו לנושא האחרון - נאצים. תמיד פופולרי עם טבעונים. ההשוואה של מנהגי האכילה שלי לנאציזם, וההשוואה של המשחטות לטרבלינקה הן מאוד פופולריות. אז ככה. אני יודע שבשביס זינגר אמר 'לתרנגולות כל יום הוא טרבלינקה'. לו מותר. הוא בשביס זינגר. כשתכתוב משהו כמו 'שונאים סיפור אהבה' או כשתזכה בפרס נובל, נדבר. בשבילי יש טרבלינקה אחת. מצטער. ונעים להכיר - מייק גודווין. למי שאינו מכיר זהו חוק בדיונים באינטרנט, ולפיו מי שמזכיר את הנאצים הפסיד בוויכוח. דיברת על נאצים - נגמר העניין בהפסד טכני שלך. וכמעט תמיד זה מגיע למקום הזה. כך, למשל, בדיון באייל הקורא - יש שם אלפי תגובות אבל חפשו את הדיון בקאנט בו אני השתתפתי - נמצא מי שאמר שאייכמן הציג עצמו כקנטיאני, כנימוק נגדי לניתוח שלי את הטבעונות על פי קאנט. לא צריך את גודווין כדי להסיק את מידת ההגיון שבטיעון, אבל גודווין, כמו כל היוריסטיקה טובה, מאוד עוזר. מדברים על קאנט והגעת לאייכמן, מצטער, מתוק, כרטיס אדום. אגב, זה הולך לשני הצדדים. ראיתי מספר פעמים ברשת את הביטוי 'טבעונאצים'. בעיני זה ביטוי איום. זה לא צריך להיות הסוג של השיח בעניין הזה או בכלל.

אז בקצרה. אל תקשרו למחקרים, אל תקשרו לווידאו, ואל תזכירו נאצים. רוצים לדבר איתי? בסבבה. גם בטלפון וב-SMS. רק בואו נשמור על הכללים הבסיסיים האלה. כדי שאוכל להרגיש שאתם מתייחסים אל האנושות שבי כתכלית לכשעצמה. קאנט? מי שמדבר איתי צריך לספוג גם מנות נכבדות של זה. ראו הוזהרתם. כפתור 'הוסף תגובה' עומד לרשותכם. בהצלחה.