הבלוג של אבו אלמוג

עדכונים קצרים - ברמת המבזק. 

* חידון הציונות - הגמר מחר. כל העניין הזה די מיותר בחיים שלי ואני עושה את זה מ'כיבוד אב ואם'. כמובן שאשתדל לתת פסאדה ציונית הולמת, אבל כשאיזה פונקציונר עלה ביום ההכנה (סיוט בפני עצמו) ואמר שחלק מהעניין זה להלחם בגישות פוסט ציוניות, שפשו גם בקרב היהודים והישראלים, אני קצת רציתי לקום ולצאת מהחדר, בקטע של אני לא ראוי. לא נורא. עוד 48 שעות זה יהיה מאחורי לטוב ולרע.

* דוקטורט - הפרק הראשון נכתב בחול המועד. היה קשה מאוד. בקריאה אצל מישהי שאני נורא סומך עליה לפני שאני מעביר לפ' המנחה, כי יש שם כמה טריקים וטוויסטים וסלטות מאוד מרהיבות באוויר, שאני לא בטוח שאני רוצה שיהיו בנוסח שיעבור הלאה, ואני צריך עין נוספת שתבחן.

* הידעתם שאלם של הדאקים הקדמונים נקרא זלמוקסיס? גם זה בדוקטורט. אל תשאלו איך. 

* זה לא חלק מהסלטה אלא מהזיקוקין די נור הרטוריים. הסלטה מתחבאת במקום פחות נגיש. צריך להתאמץ כדי לראות אותה, ואז נורא מתלהבים.

* או שלא. אני בטוח שדוקטורטים טובים באמת לא כוללים סלטות.

* בערב חג עשיתי רכיבת שקיעה במקום רכיבת זריחה. שמתי את ש' בים, ולקח לי את השעה וחצי לעשות את העשרים ומשהו קילומטר. דיוושתי לאט. היה לי וגם לש' מאוד כיף.

* אחרי כן הוזמנו לאוסטיודן מימונע אצל חברים. בעצם חברות. היו שם רוני ונעמה וחגית ושירה. זה היה בפאב באיזה יישוב קהילתי. כל אחד הביא משהו אשכנזי לאכול, שתינו יין אדום מתוק של קידוש, ישבנו בחושך ושמענו שירים של חווה אלברשטיין ביידיש.

* היה הרבה יותר מגניב ממה שזה נשמע.

* פארידען און שענקען. זה תרבחו ותסעדו ביידיש.

* במאי הפתיחה החגיגית של הפאב באשחר. זה אחלה רעיון לשנה הבאה. האוסטיודן מימונע.

* מכינים מהדורה מיוחדת של התנין לפתיחת הפאב. בהתחלה רצינו להכין מהדורה ליום העצמאות ולקרוא לה 'תנינכבה', אבל לא הספקנו כי כל החנויות של החומרים סגורות בפסח.

* ביום שבת ישבנו עם חברים באיזה מקום, שלמרות שהם נורא הייטק הם לא ממש בקטע של פייסבוק ובלוגים וכאלה. הם דיברו על איזה אחת ש'לא תאמינו היא כל יום כותבת בפייסבוק ומצלמת ומעלה תמונות של כל מיני מקומות שהיא הולכת', בקטע של איך היא חושפת את החיים שלה.

* זה התחבר לשערוריית הפייסבוק האחרונה שהזאתי כתבה על הזהו כמה שהיא חושקת בו, כשהזאתי והזהו כל אחד נשוי למישהו אחר. קלושמרל כמרקחה. אני לא שופט. הזאתי מאד מיוחדת וזה מאוד מתאים לה כל הקטע הזה.

* אבל התחלתי לחשוב שאולי החשיפה בבלוג וכל אלו לא עושה לי טוב. בקטע של משפחה וילדים וכאלה ובמי אני פוגע. למרות שהסנטימנט היחידי שאני מעז לגלות כאן זו אהבה אין קץ לש', והטוויסט היחיד בחיי הרגש שלי שנחשף כאן הוא מתאריך שפג תקפו - 1987, עדיין יש כאן חשיפה אישית מסוימת ולכו תדעו מי נפגע ממה והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע במישהו מהאנשים שאני אוהב, בטח בשביל בלוג.

* אז אולי אני אסגור כאן. אשמיד את כל העבר ואפתח משהו חדש, פוליטי / אקדמי נטו. למחשבות כמו 'אם הובס כתב שיש לקהילה רק ריבון אחד אז מה זה הקטע הזה של המתנחלים' וכאלה. 

* להעיף מהפייסבוק את כל ה'חברים' שלא ראיתי בחיים, ולהישאר רק עם משפחה קרובה וחברים שאני באמת נפגש איתם ביום יום. ולהיות הרבה פחות חכם ומתחכם. לסגור את חשבון הטוויטר.

* בקיצור לא לעשות ברשת שום דבר שהסבתא המאוד פולניה שלי לא הייתה עושה.

* ואולי בעצם להמשיך כמו קודם ולנסות לשמור על בסיס של כבוד עצמי וכבוד לסביבה הקרובה שלי כמו שאני מנסה עכשיו.

* נראה.

* ממתק? באמת שלא מסוגל לחשוב על משהו. יום כזה. עוד מעט בית משפט מחוזי, הילדים חוזרים לבית הספר - התחכמות אחרונה אם אחליט לסגור את הבלוג - האיסרו חג זה ההנג אובר של המורים. - הסיבה היחידה שאני כותב כאן זה כי אני יודע שלא יצא לי עכשיו כמה ימים ורציתי לעדכן בזה ובהוא. יהיה בלי ממתק הפעם. תסתדרו. יום נעים ומוצלח לכל.