אז חזרתי, ובגדול!
במקום להיכנס שוב לפוליטיקה המשמימה, או לספר איך היה במילואים ולמה, או סתם לנגח שוב את ועדות הקבלה, החלטתי לפתוח במשהו רגוע. משהו פואטי.
בזמן האחרון מצאתי לי עיסוק מעט איזוטרי. אני מתרגם ספר נשכח מאת סינקלייר לואיס בשם "זה לא יכול לקרות כאן" שנכתב בשנת 1935 ומתאר את עלייתו של דיקטטור פשיסטי באמריקה (לא קוראים לו שרה פיילין, אבל אם היא תקרא את זה, אם היא אכן יודעת לקרוא, אז יש כמה נקודות השקה די מדהימות). אני מקווה שכשאסיים אמצא גם מי שישקיע ברכישת הזכויות וההוצאה לאור. אם לא - לא נורא. בכל אופן, זה לוקח אותי למקומות נורא נידחים, כי הלואיס הזה היה חייב לזרוק שם כמה שיותר שמות של אנשים שחיו בזמנו, כדי לתת לקוראים שלו תחושה שזה באמת יכול לקרות כאן. אז בין העיתונאים שנעצרו על ידי וינדריפ הדיקטטור האכזר, היה גם טיפוס אחד, פרנקלין פירס אדמס, שחיפוש אחריו בגוגל העלה את הדבר הנחמד הבא. למי שלא רוצה ללחוץ על הקישור, אספר שאדמס לקח את השיר "אנבל לי" (הקישור הוא לאיזה טיפוס שמקריא אותו ברגשנות ביוטיוב, מלכות על ים ערפילי וכאלה), והפך אותו לידיעה עיתונאית צהובה נוסח -
SOUL BRIDE ODDLY DEAD IN QUEER DEATH PACT
High-Born Kinsman Abducts Girl from Poet-LoverFlu Said to Be Cause of Death Grand Jury to Probe
נוסח הידיעה עצמו הוא משעשע עד כדי דמעות, וכדאי גם לחפש דברים אחרים שכתב אדמס. בו ברגע נפלה בי ההחלטה לספק לקוראי שניים שלושה קטעים כאלה. אבל, מי לנו, כאדגר אלן פו, משורר רומנטי, מלודרמטי, אפל ועמוק? החשודים הרגילים ביצירת ידיעות עיתונאיות, האדונים שונאי הנשים אלתרמן (צאי אל הרחוב את מושלכת; תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עלייך) ופן (הוא יבוא פתאומי כגרזן על עץ יער) נפסלו, כי די נמאס לי להתעסק בשנאת הנשים הפתולוגית שלהם. הידיעה היא בכל מקרה אותה ידיעה, והאמת, היא הופיעה בעמוד הראשון של העיתון גם אתמול, וגם היום, וכנראה גם מחר.
אז נשארנו עם שלמה ארצי. הוא לא ממש שונא נשים, הוא אפילו די אוהב אותן, ואף פעם לא נתפס בלרצות לשרוף את ביתן עליהן או לקצץ אותן בגרזן, ויש כמה דברים די מדהימים בשירים שלו, אם קוראים אותם נכון, ובעצם, אי אפשר שלא לקרוא את זה כך. אז הנה, שני קטעים. בין הפותרים נכונה יוגרל מיואש צעיר.
טיסת אל על לניו יורק נחתה נחיתת חירום בנתב"ג דקות לאחר ההמראה
הדיילת שגילתה את הנוסע החשוד - "מהתחלה נראה לי שם משהו לא בסדר"
טיסת אל על לניו יורק נחתה נחיתת חירום בנתב"ג, לאחר שאחד הנוסעים החל להתנהג בצורה מוזרה ועורר את חשדו של צוות המטוס. הדיילת שגילתה את הנוסע החשוד מספרת כי "שתי דקות לאחר ההמראה הוא התחיל להסתובב, לדרוש כל מיני דברים, ולשאול שאלות מוזרות. הוא נראה מנותק לחלוטין מהמציאות. כל הזמן שאל אם אפשר לחיות למטה כאילו זה למעלה. ניסיתי להושיב אותו בכיסא ולהרגיע אותו. דיברתי אליו בשפה שהוא מבין. הודעתי מייד לטייס, והוא סובב את המטוס בחזרה לנתב"ג. כשראיתי שהוא נרדם, נחתנו." החשוד, בן חמש ושלושים, מתל-אביב, נחקר על ידי משטרת נמל התעופה בן גוריון. בחיפוש בכליו לא נתגלה כל חפץ חשוד, ואין כל מניע ברור למעשה.
מקרה חמור נוסף של הזנחת ילדים בתל אביב
זוג אנשי בוהמה בשנות השלושים לחייהם מואשמים בהפקרה פושעת.
אל תחנת המשטרה ברחוב הירקון בתל אביב הובאו בשעות הלילה המאוחרות זוג ילדים בגיל הגן, שנתגלו כשהם משוטטים ברחובות. המשטרה הצליחה לאתר את כתובתם של ההורים. השוטר שיצא למקום גילה תמונה קשה. את הדלת פתח גבר ערום, כשהוא ממלמל קטעי משפטים חסרי פשר. לשאלה היכן ילדיו ענה כי הילדים "נודדים ללא דאגה". לאחר מכן הודה כי כל הערב דאג, כאשר הילדים לא חזרו מן הגן, אך כפי הנראה לא עשה דבר. כשנשאל לקשריו עם האישה שנמצאה במקום השיב כי רוב הזמן היא אשתו, וכי הם מכותרים זה בזה פה בעצם. בחיפוש במקום נתגלו בדלי סיגריות, הזוג עומד על טענתו כי המדובר ב"סיגריה פשוטה". פקידת הסעד המקומית התבקשה להתערב בנעשה.
אז זהו, בערך. דיגדג לי גם להפוך את "על פי תנועת הרכבות" לסיפור הירואי איך מג"ב עצרו פיגוע ברכבת, ואת "שישה" לסיפור נקמה נשי (זאת שעשתה להם ביד מחסלת אותם אחד אחד), אבל אחרי שני קטעים נמאס לי. אז אולי לא יצא מצחיק כמו פרנקלין אדאמס, אבל מצד שני שלמה ארצי הוא לא בדיוק א.א. פו.
ייקח לי כנראה עוד כמה זמן לחזור לכושר כתיבה אחרי המילואים, אז תחזיקו מעמד.