דבר ראשון בא לי להראות את הברביות והקנים סטייל "מד מן" האלו שמצאתי בשיטוטי בעולם הרשת (מכאן):
כרגיל, אני מסתכלת על התמונה הזאת וחושבת שהאישה הכי שווה בעולם היא ג'ואן, אפילו בתור בובה. רק לא עשו אותה מספיק עגלגלה. היא באמת מביאה לי המון נחת. קצת כמו ילדים מוצלחים.
עכשיו נשאלת השאלה, האם בובת הקן הימנית היא של דון דרייפר (הדמות הראשית ב-"מד מן"), או שהיא של גרגורי פק?
המ.
אבל איזה חתיך אה?
"גרגורי פק! תעשה לי קלאסיקה!"
אהם... סליחה, הייתי חייבת.
ובנושא אחר לגמרי: שיער.
אני את שלי צבעתי לא מזמן לאדום יין, ואני מתה על הצבע. עכשיו אני גם מאריכה אותו קצת כדי שאני אוכל לעשות בו דברים מגניבים אולי. ואולי וסתם כי ארוך זה יפה (זאת הדילמה הנצחית שלי - כי אני גם חושבת שקצר זה יפה.. וככה אני לנצח תקועה בין שני עולמות). באמת שאני לא זוכרת מתי לאחרונה יכולתי לעשות צמה סינית. איכשהו אני ממש נמשכת למספרי ספרים. לא עוד! סתם. לא יודעת. נחייה ונראה.
ואחרי כל הברבורים הללו (שאני בטוחה שאם יש לכם רמה נורמאלית של תשומת-לב, דילגתם עליהם בהפגנתיות), הנה כמה תספורות שעשו לי את זה.
הסט הראשון (מכאן):
Hippie Yeah! by: Patrick Demarchelier for: Vogue Germany May 2010
זה במיוחד משך את תשומת ליבי כי יש לשיער שלי גם מן מרקם נפוח כזה (זאת-אומרת הייתי מתה למרקם כזה, כן?), ואני תמיד מפחדת מהנפח...
אסור לפחד.
אני מתה על צמות.
מי שיכולה ללכת עם שביל באמצע ולהיראות טוב היא בעיניי יפה באמת.
יש בתמונות האלו סטיילינג קסום.
הסט השני של התמונות הוא שונה לחלוטין מהסט הראשון, והדבר הראשוני שמשך בו את תשומת-ליבי היו הבגדים שהם יוצאי דופן, נעימים, עדינים והייתי שמחה לקבל כל אחד מהם. אבל אז, שמתי לב לשיער, שגם הוא מגניב לחלוטין ומאוד עוזר למראה שניסו ליצור כאן.
יש לי אומץ לעשות הרבה דברים... אבל לא לגולגול מגדלאור כמו שלה, בעוד שהוא משגע, אני משומה לא יכולה להביא את עצמי לעשות כזה.
טוב, זה די ברור שאני מאוד אוהבת צמות. ושני הגולגולים המבולגנים האלו הם מהממים (שוב, שביל באמצע - חבל"ז, כמו שאומרים).
איזה בגדים,הא? והסטיילינג? ממש פיגוז (לחלוטין השתמשתי במילה "פיגוז" כדי לא להשתמש שוב במילה "קסום" :) ).
ולסיום, קומיקס ממש חמוד:
יאללה. גלידה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Betty Orange
