|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סרטי מחול והצבע האדום
    2008 September issue of Vogue Magazine features model Caroline Trentini
וכדי לפתוח באווירה מחולית, זאת הייתה קרוליין טרנטיני עם הבנים שמשחקים שהצגה של "בילי אליוט" בברודווי.
אני חושבת שהיא משחקת את התפקיד לא רע והילדים אדירים.
ועכשיו לעניין: בתור מישהי שרקדה הרבה שנים (כמו חצי מהבנות בארץ), יש לי זיקה מיוחדת לסרטי מחול. ולצערי, חוץ מקטעי הריקוד שהרבה פעמים טובים, רוב הסרטים די גרועים ונעשים במחשבה שקהל הצופים הן ילדות טיפשות [מאוד] בנות 12 (כמובן שאם יש לכם המלצות לסרטים שאולי לא שמעתי עליהם ואתם חושבים שהם טובים, אני אשמח לשמוע).
אתמול, לשם שינוי ראיתי סרט חמוד. "הרקדן האחרון של מאו", שמשחק עכשיו בבתי הקולנוע. שלא תטעו, לא מדובר ביצירת מופת קולנועית, והצילום של הסרט מוריד מאוד מערכו, אבל הסרט חמוד. מסופר בו על רקדן סיני שמגיע לארצות הברית מסין הקומוניסטים בשנות ה-80. הוא משלב היסטוריה בקטנה עם קטעי מחול יפים מאוד, וקצת רומנטיקה, דרמה ואפילו כמה בדיחות.
לא יודעת אם הייתי ממליצה לכולם, אבל אם אתם בקטע של מחול או שסין מעניינת אתכם כמדינה, אז כן - לכו לראות. שווה את השעה וחצי.
הפוסטרים אגב, סופר מוצלחים בעיניי:
ואם כבר מדברים על סרטי מחול, אז אני גם אמליץ על הסרט האהוב עלי שהוא "מרכז הבמה". הסרט מספר על חייהם של רקדנים בבית-ספר למחול מוביל בארה"ב והוא פשוט מעולה. זואי סלדנה (שהתפרסה לאחרונה ב"אוואטר" ועוד כמה סרטים, וגם יש לה חוש אופנה מעולה :)), משחקת שם את אחד התפקידים הראשונים שלה והיא מדהימה כהרגלה. הריקודים שבו יוצאים מן הכלל והעלילה די משכנעת. כדאי. במיוחד לבנות :).
תמיד שאני חושבת על "סנטר סטייג' \ מרכז הבמה" אני חושבת על התלבושת הזאת שלמעלה ועל הריקוד הנפלא הזה מתוך הסרט. אני לא אחת שלובשת אדום אבל אני בהחלט מעריכה את הצבע.... אז הנה (בהשראת "מרכז הבמה" וסין קומוניסטית), כמה אנשים שהצליחו ללבוש אדום כמו שצריך בעיניי:
ואחרון באדום: אחד האדיטוריאלים שאני הכי אוהבת בעולם. מדהים אותי הצבע כאן....
Hannah Holman by Benny Horne
Russh #33
|
נכתב על ידי
Betty Orange
,
6/7/2010 13:22
בקטגוריות VOGUE, האנה הולמן, בגדים, דוגמניות, יופי, ילדים, Russh magazine, נשים, סרטים, צבע, שחקניות, תמונות, ביקורת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
1900: שמלות לבנות ושיער גולש
אז בסוף-השבוע האחרון ראיתי את הסרט "Picnic
at Hanging Rock", סרט אוסטרלי מ-1975. הסיבה שהגעתי לסרט הזה, שהוא
לא מוכר ומעולם לא שמעתי עליו עד השנה, היא שאני כל הזמן רואה אזכורים
ותמונות ממנו בבלוגים שבהם אני קוראת (חייבת להודות שבארץ עוד לא נתקלתי
בו). אחר-כך קראתי עליו קצת בויקיפדיה ומסתבר שזה הסרט האוסטרלי הראשון
שזכה להצלחה עולמית, ולכן בכל מקרה, הוא חתיכת הסטוריה.
אני אסכם כבר עכשיו - לא נהניתי מהסרט בכלל. אני אפילו יכולה להגיד שחשבתי שהוא משעמם ושאני לא
ממליצה עליו אלא אם כן אתם:
* חובבי היסטוריה קולנועית אוסטרלית
* אמ... אוהבים להשתעמם?...
הוא מתרחש ב-1900 בבית-ספר פרטי לבנות (נשמע טוב, אני יודעת, אבל אל תתנו
לזה לבלבל אתכם), כאשר בוקר אחד הבנות יוצאות לפקניק בצוק הקרוב וכמה מהן
נעלמות. זה נשמע אולי מותח, אבל אני מצאתי בו מעט מאוד מתח ומעט מאוד מהכל
בעצם חוץ מאסתטיות - שעם כל האהבה שלי אליה, זה פשוט לא מספיק.
אז בואו ואני אחסוך לכם את העבודה ואביא לכם את המיטב - נגיעות קטנות
מתחילת המאה ה-20, ומה שהן בעלות בי...
אסיים בהמון תודה לילדי
יום
ראשון.
אין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה, שהם לא רק כותבים אופנה טוב, אלא
גם נדיבים להפליא :). אז תודה.
|
נכתב על ידי
Betty Orange
,
15/6/2010 14:37
בקטגוריות אלקסנדר מקווין, בגדים, גמה וורד, דוגמניות, יופי, ילדים, נשים, סרטים, צמה, שיער, שחור לבן, תמונות, ביקורת, שנות ה-70
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
איט-גירל: ליידי גאגא, לורדס, מרי קייט
ראיתם את הקליפ החדש של ליידי גאגא? עד עכשיו בסקר מקומי שעשיתי (של האנשים בעבודה), אנשים לא אוהבים אותו.
אני מאוד אוהבת אותו (שום דבר כבר לא יתעלה כנראה על באד-רומס אז ניחא).
אז כן, הוא קצת מדונה-סטייל. אבל לפחות הוא מדונה-סטייל מוצלח (אהם... קריסטינה המביכה... אהם). הוא מדונה סטייל 2010! מה שמדונה כבר לא יכולה להיות כי היא הפכה את עצמה לבדיחה עם אוזניים בעורף (די לניתוחים הפלסטיים!).
[חוץ מזה גם ראיתי "כוכב לונד" ובאופן מפתיע נהניתי - רק מישהו צריך להרוג את הסטייליסטית שלהם - ואני בעד זה ששר "מי אוהב אותך יותר ממני". מפתיע, אני יודעת. גם אותי זה מפתיע שאני בעדו].
אז אם כבר מדונה, בואו נדבר על הגרסא המשופרת שלה: לורדס צ'יקונה ליאון. הרי זוהי הבת שלה.
כן, זה מרגיז אותי. זה מרגיז אותי שלילדה בת שלוש-עשרה יש יותר סטייל ממני (גם יותר כסף, אבל מזה נתעלם לרגע). מעניין אותי אם יש לה סטייליסטית או שזה בא ממנה? בכל מקרה, יש בזה משהו שמזכיר לי את מרי-קייט בימים הטובים (האנורקטיים) שלה. זה כאילו בא לה טבעי:
 כן. כובע קש הולך עם הכל. אני מתה על זה שלא אכפת לה מכלום והיא פשוט חובשת כובע קש. בלילה.  המעליים מגניבות. וגם כל מה שהולך שם עם המאוד צעיפים (אמרתי מרי-קייט של פעם, או לא אמרתי?)   שילוב מגניב. צבע מגניב. רוק. 
זה כל-כך יפה! הג'קט הירוק הזה ממש חזק.
מעניין מה היא תעשה כשהיא תהיה גדולה.
ולסיום: לפעמים עדיין יש להן את זה (במיוחד למרי-קייט)...
ואולי אני פשוט לא מתרגזת על התמונה הזאת כי לא רואים בה את הפנים שלהן ואת הניתוחים שהן עשו כדי להרוס את מה שהיה להן כל-כך יפה באופן טבעי.מכאןובקשה מעצבנת: אני מקבלת המון מחמאות בזמן האחרון - אז קודם כל רציתי להגיד המון תודה לכם ואין לי מילים לתאם כמה זה מחמיא ומשמח. ועכשיו לקטע המעצבן - אני אשמח אם מי שיש לו בלוג \ משהו דומה לבלוג וקורא כאן באופן קבוע יתן לי איזה קישר. כי גם אני רוצה להיות מפורסמת. סתם. לא ברצינות. סתם. :)
סופ"ש נעים....
בכל מקרה, שוב, המון תודה!
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Betty Orange
